גמילה מהנקה – שאלות ותשובות

יש הרבה שאלות על גמילה מהנקה כמו:

איך גומלים מהנקה בלילה, האם מומלץ לגמול בבת אחת או בהדרגה, מתי לגמול מהנקה? ועוד

ריכזתי כאן שאלות של לקוחותי והתשובות שלי עליהם.

הבת שלי בת שנתיים וארבעה חודשים.
אנחנו ישנים בלינה משותפת ושוקלים בקרוב להעביר לחדר משלה.
הבת שלי מאוד אוהבת לינוק, מבחינתה כל פעם שהיא רוצה ציצי היא רוצה לינוק.
היום כבר לא נרדמת עם הנקה אבל לפנות בוקר מזיזה לי את החולצה בעצמה ויונקת וזה ממש מציק. אם אני לא נותנת לה היא פשוט קמה לגמרי מהשינה אפילו אם זה מאוד מוקדם.
הייתי רוצה להתחיל להגביל את זה עד להפסיק בכלל, עם כל הכיף והאהבה… נראה לי שמספיק לי. מה כדאי לעשות? קשה לי לעמוד בפניה כשהיא מבקשת כי זה עובד לי על המצפון?

 הנקה בגיל מאוחר, אחרי שילד אוכל מוצקים באופן שלא מצריך תוספת חלב אם או פורמולה, ממשיכה לתת ערך של ויטמינים ונוגדנים ואין בעיה בריאותית עם הנקה עד גיל מאוחר, להפך.

השאלה, כמו שאת אומרת, היא במקום שזה הופך להיות לא מתאים לנו.

 המעברים, הם תמיד השלב הקשה, גם כי הם בד"כ דורשים יותר אנרגיה מהמצב הנוכחי (למשל להתעורר אתה מוקדם בבוקר) אבל אני מניחה שאת יודעת שבטווח הארוך זה ישתלם והיא כנראה תחזור לישון עד מאוחר יותר גם בלי הציצי.

 אצל רוב התינוקות היונקים, בשלב מסוים המראה של ציצי הופך להיות התניה שגורמת להם מיד לרצות אותו.

השד מהווה אצלהם סמל להמון דברים, לחיבור עם אמא (כשהציצי בפה אמא נשארת בטווח הקרוב שלי ולא הולכת לשום מקום   ), להרגעה, לתשומת לב.

גם אם כרגע נראה שיהיה לה קשה לוותר על זה, בד"כ אנחנו מגלות שתוך זמן קצר מאוד זה ממש לא עניין מבחינתם (כמו שהרבה פעמים נדמה לנו שיהיה נורא קשה המעבר למטפלת/משפחתון/גנון ויותר מהר ממה שציפינו הם מסובבים את הגב  ורצים לחברים שלהם בלי להפרד אפילו).

 הציצי פה הוא לא יותר מהרגל אחר, כמו הרגל לבובה מסוימת, לאחיזה על הידיים או לזה שמאכילים אותם בכפית. כל החיים שלהם הם מעברים ופרידות מדברים לטובת השלב הבא – נפרדים מהנשיאה על הידיים לטובת היכולת לזחול ולהתקדם לבד,  נפרדים מהבקבוקים לטובת אוכל טעים שאפשר לאכול לבד בכפית, נפרדים מהנוכחות הצמודה של אמא לטובת משחק עם עוד בני משפחה וחברים בני גילה.

 אפשר לספר לה שעכשיו כשהיא גדולה אז זה הזמן להפרד מהציצי, אפשר לעשות טקס כמו שעושים בפרידה עם מוצצים. לתת נשיקה וחיבוק.

אפשר להחליף את היניקה בכיף אחר שכל פעם כשהיא מבקשת לינוק את מציעה לה במקום להתפנק ולדגדג אותה.
בלילה אפשר לישון עם חולצת צווארון גולף בתוך המכנסיים או לעבור לצד השני של המיטה והיא תישן בצד של בעלך.

כדאי להכין אותה מראש לתסריט – אחרי השינה, כשתתעוררי בבוקר, את אוהבת לינוק אבל אנחנו נפרדנו מהציצי, את תוכלי לתת לו נשיקה מעל החולצה ואז לחזור לישון או ללכת לשחק בסלון.

בקשר למצפון, צריך לבדוק מה את מרגישה שאת "עושה לה" או מה את "גוזלת ממנה"? ולבדוק האם זה באמת נכון והאם הצורך שלך בגוף שלך לא חשוב יותר.
תזכרי שכשאת שמה לה גבולות בנוגע לגוף שלך את מלמדת אותה דבר חשוב – שהיא צריכה ויכולה לשים גבולות לגבי הגוף שלה ומה היא מסכימה שיעשו לה שלא נעים לה. שהיא תדע שהיא לא צריכה לוותר על הגבולות שלה בגלל "מצפון" שמישהו עושה לה.

 בני בן שבעה וחצי חודשים. אני מרגישה שההנקה לא מספיקה לו כי הוא מסיים לינוק ולא רגוע אחר כך ולפני שנת לילה אני נותנת לו בקבוק ואז קצת ציצי והוא נרדם. בימים האחרונים הוא אפילו מתעצבן מדי פעם שאני מנסה להניק אותו. בד"כ הוא יונק בבוקר שהוא קם במהלך היום במעון אוכל אוכל מוצק או תחליף חלב שחוזר הביתה בערך בארבע יונק שוב, לפני השינה ובלילה האם לגמול אותו?

 תמיד צריך לוודא קודם שהעליה במשקל מספקת ושאין חשש לפגיעה בתזונה שלו בגלל הפחתת הבקבוק.

אם את לא שואבת בזמן שהוא במעון אז סביר להניח שכמות החלב פחתה והיא באמת לא מספקת בשבילו ארוחה מלאה.
אפשר לבדוק את זה גם באמצעות שאיבה ולראות כמה את מצליחה לשאוב והאם זה יוצא בקלות ובכמויות או שהזרימה איטית והכמות מועטה.

אין בעיה עם המשך ההנקה כפי שהיא היום, משולבת בתוספות פורמולה ולתת לו לעשות את הגמילה בקצב שלו.
כלומר, להציע לו לינוק ובמידה ואינו מעוניין להוסיף בקבוק או להתחיל בהנקה וכשהוא מתחיל להראות עצבנות להוסיף לו בקבוק.

את יכולה לנסות להחליף יותר צדדים במהלך ההנקה (אחרי 5-7 דקות בערך) כדי שכל פעם השד יספיק קצת להתמלא והוא יקבל זרימה קצת יותר טובה אבל לא אצל כולם זה עובד.

 בהדרגה, הוא כנראה יפחית את כמות ההנקות ויגמול את עצמו.

 בינתיים, כל טיפת חלב שהוא מקבל היא טובה כך שאין בעיה להמשיך במצב הזה כל עוד זה מתאים לשניכם.

 כמובן שיש גם אפשרות לנסות להגביר את כמויות החלב, אבל זה דורש ממך עבודה נוספת וזאת כמובן החלטה שלך.

 הבת שלי תיכף בת חמישה חודשים ומחוברת מאוד לשד –  לאוכל, לפינוק, להירדמות, במקום מוצץ. איך מפסיקים את התלות הזאת בלי להפסיק את ההנקה? היא מאוד עקשנית וצורחת עד שהיא מקבלת את מה שהיא רוצה…

ילדים צריכים כלים אחרים, מלבד הנקה כדי לעזור לעצמם. כל עוד אין לה כלים, היא באמת מרגישה כנראה מצוקה ודורשת את העזרה היחידה שהיא מכירה – הנקה.

 כרגיל, צריך קודם כל לוודא עליה טובה במשקל והנקה יעילה כדי לדעת שבאמת לא מדובר בצורך באוכל.

 ברגע שבאמת אנחנו בטוחות שהדרישה להנקה לא נובעת מצורך בחלב אפשר להתחיל תהליך.

 אתם צריכים להרגיש שיש לכם באמת כלים אחרים לעזור לה – סוגי מגע שונים שיכולים להיות לה נעימים, דרכים לעזור לה להרדם, חפץ מעבר אולי שיהווה לה נחמה ואפילו לנסות להרגיל למוצץ.

אפשר לעזור גם על ידי יצירת פעילויות שממלאות את היום ביותר עניין שיכול לעזור להפחית את הצורך במענה ציצי. למשל להכניס לסדר יום טיול, זמן של פעילות תנועה עם מוסיקה, ועוד כדי שיהיה לכם גירויים שיסיחו את הדעת מההנקה

כלים כאלה אתם יכולים ללמוד מנסיון של חברים וגם אצל נשות מקצוע מתחום הליווי ההתפתחותי, דולות לאחר לידה ועוד, שיכולות ממש לתת לכם יותר בטחון ומגוון כלים שאפשר לנסות.

 אח"כ התהליך הוא בעיקר ההתמודדות הרגשית שלנו.

אנחנו מפרשים כל בכי כצעקות מצוקה והאשמה. משהו כמו: "מה אתם עושים לי? אני צריכה לינוק! אם אני לא אנק יגרם לי נזק פסיכולוגי לכל החיים בגללכם!"

ובעצם המסר כנראה הרבה יותר דומה ל: "אמא, אני עייפה/משעמם לי/משהו מציק לי, בבקשה תעזרי לי להרדם/לשחק/להקל על עצמי".

כשהמסר הוא כזה אנחנו יכולים לדעת שמה שהיא מבקשת הוא לא אוכל ולענות לה בתוך הראש שלנו: "אני פה לעזור לך, אנחנו נמצא דרך ביחד לפתור את הקושי שלך. הנקה היא אוכל ועכשיו זה לא מתאים".

 אם אני בטוחה שזה לא מה שהיא צריכה ושיש דרך אחרת, הרבה יותר קל לי לשים את הגבולות.

כמו שאני לא אתן לילד גדול יותר, כל פעם שהוא חוזר בוכה מהגן או כל פעם שמשעמם לו, גלידה או חטיף – זה אולי ירגיע אותו אבל זה הרבה פחות קשוב לצרכים שלו ויוצר לו תלות במשהו שלא מועיל לו באמת.

 אם את לא בטוחה מתי זה רעב, כדאי לנסות לעשות רישום כמה ימים.
אני אשמח לעזור גם בנתינת כלים להרגעה.

 אני מנסה לגמול את ביתי (1.3)מהנקה. במשך היום אין ציצי בכלל גם לא בהרדמה בערב. אבל בלילה (השדים באים בלילה) קשה נורא!! היא מתעוררת בממוצע לפחות 3 פעמים ומצביעה לי על הציצי עם בכי היסטרי וצעקות עד צפת! ואם לא מקבלת את מבוקשה חבל לי על הזמן….מה עושים?!

 בלילה באמת הרבה יותר קשה גלל שלנו יש פחות כוחות להתמודד.

האם בן הזוג הוא פרטנר לתהליך הגמילה? האם יוכל לקום אליה בלילה?
את צריכה מספיק לרצות להפסיק את ההנקה בשביל להתמודד ולא לתת גם בלילה.
איך היא נרדמת בערב?

יכול להיות שפשוט חסרים לה כלים להרדם מחדש בלילה ומה שצריך לשלב זה תהליך של מתן כלים אחרים לחזור לישון.

כשאת בהתחלה לא נותנת ואז בסוף כן, את בעצם מחזקת את הבכי ואומרת לה ששווה לבכות גם שעה כי בסוף היא תקבל.

אם לא החלטת לעמוד בזה עד הסוף, עדיף לא להאבק בכלל.

 נסו למצוא איזה סופ"ש או חופש שתוכלי להשלים שינה אם צריך ופשוט תחבקו ותרגיעו תוך כדי אמירה שהציצי ישן בלילה או משהו כזה, שאתם שם בשבילה ואוהבים אותה.

אחרי כמה פעמים כאלה של בכי ממושך אבל בלי לקבל ציצי בסוף, הבכי כנראה ירד מאוד וגם ההתעוררויות יעלמו.

 הגורה שלי בת כמעט שנה. יונקת בוקר וערב ואוכלת מוצקים בשאר הזמן הפנוי שלה:) עד לא מזמן שאבתי לגברת ל2 בקבוקים ביום. הראשון, כשהיא מגיעה אל המטפלת בשעה 8:00 היא שותה ונרדמת. השני היה לאחר תנומת הצהריים. בתיאום עם המטפלת הרגשתי שאפשר לשחרר בקבוק אחד וכך עשיתי והוא הוחלף במעדן או תפוח או כל נשנוש אחר. כמובן שכמויות החלב ירדו (חילבה וכל דבר פשוט לא עוזרים יותר) ואני מתלבטת/שוקלת/רוצה אולי להפסיק גם עם הבקבוק הזה. מציינת שאתמול למשל אמרה המטפלת כי את הבקבוק היא דווקא לא שתתה בבוקר (אלא מייד אכלה פירות) וכן שתתה אחרי שנ׳צ ולא את כולו.
מה עושים? זה בסדר בגילה הנקה של בוקר וערב בלבד או שלהשאיר את הבקבוק הנוסף? ושוב, מציינת שהיא אוהבת ונהנת לאכול מוצקים ובעלת סקרנות בריאה לאכול בכלל (טפווווו!). תודה מראש, אני והציצים שלי

 אם היא עולה יפה במשקל ואם היא אוהבת לאכול מוצקים, זה בהחלט יכול להספיק הנקת בוקר וערב.

אפשר להוסיף קצת דייסה כדי לתת עוד משהו שיותר קל לעיכול מפירות או אפילו לתת תחליף של חלב שקדים או חלב עיזים (לפי הגישה התזונתית שלך).
אני מאמינה שזה יספיק.
בכל מקרה, כשעושים שינוי כזה, צריך לעקוב יותר בתשומת לב אחרי היציאות, ההתנהגות וכל מה שיכול להעיד שזה לא מספיק.

 נושאים נוספים שקשורים לגמילה:
סרבנות בקבוק
גמילה חלקית