שבוע 39+4, מתעוררת בשתיים בלילה לצירים, כמו כל לילה באותו שבוע, אבל מהר מבינה שהפעם זה הדבר האמיתי. היה לי מאוד כבד בסוף ההריון, גם בגוף וגם בלב, ושמחתי שהגיע הזמן. צירים סדירים וכואבים, אבל סבירים לגמרי, נמשכו עד 8 בבוקר ואז התחילו להתרחק, מיד אחרי שהגדולה הלכה לגן. הייתי די בטוחה שזאת פאניקת
סיפור הלידה של י' (*הורדנו שמות כדי לשמור על הפרטיות) נכון ☺ לא התבלבלת, זה קרה לפני 10 שנים (כמעט בדיוק לפי העברי...) אמנם עברו 10 שנים אבל זה סיפור כ"כ עוצמתי שנראה לי נכון לשתף... כמו בהרבה לידות, הסיפור מתחיל בלידה שלפניה- הלידה השניה שלי, בה לא הספקתי לקבל אפידורל בגלל חדרי הלידה
הרבה פעמים, דברים שקורים לנו עוד בהריון, הן הדרך של העולם לתת לנו הזדמנות להתמודד עם דברים שכדאי לתרגל עוד לפני הלידה, ושלפעמים יועילו לנו באופן כללי בחיים. לזאת שקשה לה לשים גבול לעבודה – מגיעים צירים מוקדמים שאומרים לה בהוראת רופא רשמית, את מה שכולם ידעו להגיד גם קודם, שהיא חייבת לתת גם מקום
הקטע נכתב על ידי שרה אלבז סהלו "היּוֹם הֲרַת עוֹלָם"... שלוש לפנות בוקר. זמן השתקת הרצונות בחוץ. רוב האנשים עדיין ישנים. אחותי הקטנה ואני עומדות במסדרון של בית היולדות ומעבירות את הצירים שהולכים ומתחזקים. לאחר ציר חזק אחותי המתוקה מבקשת ממני "שרי, תדברי אליי דיבורי לב". ככה היא, אשה שכולה לב ורק
לרוב אנחנו רגילות להתייחס ללידה כמשהו פיזיולוגי, או כאירוע רפואי, כמשהו מפחיד או משהו שפשוט צריך לעבור. ומה אם נוכל לראות בלידה רגע של נס? של קדושה? של שותפות שלנו במשהו מדהים ובלתי נתפס? תינוק שנוצר ברחם הוא פלא מדהים, תבונת הגוף בלידה היא דבר שקשה לתפוס ולהבין, כוחות הגוף והנפש שמתגלים בתוכנו בלידה
סיפור לידת הבית של בת פוקרסה: [לידה ראשונה 3.700 עם הערכת משקל גבוהה הרבה יותר - ואקום, חתכים, קרע דרגה 4 סיפור הלידה הנוכחי - משקל הלידה: 4.200, נולד לא שום קרע, לידה שניה.] נמרוד נולד ב16 באוגוסט 2015, בבית הקטן והמתוק שגרנו בו במושב עופר. הצירים התחילו מוקדם בבוקר (חמש אולי.. לא זוכרת
לידה טבעית של תאומיקס מדהימים. רקע קצרצר - משבוע 25+5 בשמירה בעקבות מחיקה מלאה של צוואר הרחם + פתיחה של 1.5-2. במהלך ההריון הייתי קצת מאושפזת ושאר הזמן בבית בשמירה. עם חשש גדול שאלד לפני הזמן/ פגייה / קיסרי... היום הגדול - הגעתי בשבוע 36+3 לביקורת בבית החולים שם לאחר בדיקה קצרה נאמר לי
שבוע 36, באמצע הלילה ירידת מים מפתיעה במיטה, לקח רגע להבין מה קורה... הייתי בטוחה שאני עוברת את שבוע 38... ( בתקופה הזו חשבתי שאני מתכננת קובעת דברים... ) הגענו לבית חולים לקראת 2:00 בלילה עם ירידת מים אבל ללא צירים או פתיחה, והתחלנו ב"מסע" ההמתנה... הכניסו אותי למחלקת הריון בסיכון, למעקב אינפוזיה ומוניטורים,
אמנם קצת לפני הרבה זמן ועדיין סיפור לידה נצרב ולא נשכח- הריון תאומות מפתיע ( אין במשפחה) עד חודש שביעי הכל עובר נהדר, פעילה, שוחה, עובדת ועושה כמעט הכל. שבוע 32 ביקורת- מסתבר שאני עם מחיקה מלאה ופתיחה קטנה(1-2) , נשכבת בהנחיית הרופא לשמירה בבית( אצל ההורים במרכז כי הבעל עובד והלידה מתוכננת במרכז
שי הלל- סיפור לידה בוחרת לשתף במסע הלידה האישי שלי ושל שי בתי הקטנה, לפני כמעט 5 שנים. היריון שהעניק לי במתנה ילדה קטנה ומטריפה שביקשה ממני להקשיב ללב עם כל המורכבויות שבכך. הלידה של שי הולידה גם את מי שאני בוחרת להיות היום - מלווה נשים בהריון, מטפלת מים לנשים בהריון ואחות במחלקת