אולי זה יכול להסביר אחת מהסיבות הנפוצות

בלידה  יש "גלים" הרבה פעמים. התקדמות, האטה בקצב, האצה, עצירה (או לפחות כך נדמה לנו) וכו'.
זה נורמלי. לגוף יש קצב משלו, יש דברים שקורים בגלוי לעין ויש דברים שקורים בנסתר מן העין.

יש נשים שהבית הוא המקום שבו הן מרגישות בטוח לשחרר ויש נשים שמרגישות בבית החולים הרבה יותר בטוח ורק שם ישחררו.
יש נשים שהלבד עוזר להן להתקדם ויש נשים שהוא גורם להן לצלול לעצבות, פחד וחולשה
והן צריכות מישהו שיאפס אותן, שינחה אותן ואפילו "ינהל" אותן כדי להתגייס ללידה.

ובכל זאת, אני אוהבת את הסרטון הזה שמסביר כמה לידה היא תהליך אינטימי
וכמה לפעמים זה כמעט מגוחך לצפות מאשה להתקדם כשכל האורות מכוונים אליה.

ואוסיף/אסכם שאין "תנאים אופטימליים" כליים ללידה. לכל אישה התנאים האופטימליים הם שונים ולפעמים אפילו הפוכים.

את כבר בשבוע שמתאים ללידה, שבוע 40, שבוע 41 אפילו שבוע 42 ולא הרגשת עדיין אף ציר?
האם יכול להיות שהגוף שלך לא יודע לפתח צירים?

את עם צירים הולכים ובאים כבר כמה ימים? אולי כבר כמה שבועות? צירים שמפריעים לך לישון, מפריעים לנוח, מכאיבים או מלחיצים, אבל לא הולכים לשום מקום? בלי מחיקה ובלי פתיחה והלידה לא נראית באופק?
למה זה קורה?

ומה את יכולה לעשות?

האם יכול להיות שהגוף שלי לא יפתח לידה? האם יכול להיות שאני לא אתחיל ללדת בלי זרוז?

ברוב המקרים, לידה מתפתחת מעצמה.
המצבים שבהם לידה בכלל לא מתחילה בלי צירים הם נדירים מאוד מאוד מאוד ובד"כ מי שלא התחילו לה צירים עד סוף שבוע 42, פשוט תלד בימים הבאים עד סוף שבוע 43 ואין צורך בזרוז, אלא אם כן יש סימנים המעידים על מצב מסוכן לך או לתינוק ובשיקול דעת עם המשמעות של הריון בשבועות מתקדמים.
כדאי לזכור ש"עוד לא נולד התינוק שלא נולד" ושנשים הסתדרו לאורך כל ההיסטוריה בלי זרוזים מלאכותיים אלא נאלצו לחכות בסבלנות להתפתחות הטבעית של הלידה.

האם זה תקין שאני לא מרגישה בכלל צירים וסימנים ללידה?

כשהכל בגוף מאוזן, הרבה פעמים אשה לא תרגיש צירים או סימנים ברורים בכלל, עד לרגע בו תתחיל הלידה.
כשאני מלווה נשים שהכל אצלהן שקט, אני בד"כ רואה שאחרי זה מתפתחת לידה שמתקדמת "לפי הספר" עם צירים שפשוט הולכים ומתגברים באופן מסודר עד הלידה.

אז אם הכל שקט אצלך, כנראה שהכל בסדר, ורק צריך לחכות בסבלנות.

האם זה בסדר שאני מרגישה מדי פעם צירים לפני שבוע 38?

גם צירים שמופיעים במשך הרבה שעות לפני הלידה הם בסה"כ נורמליים.
לפעמים נשים חוות צירים לאורך מספר שבועות לפני הלידה שהם צירי ברקסטון ואינם מקדמים לידה וזה בסדר גמור.

מה נחשב שלב לטנטי ארוך? כמה זמן הגיוני שיהיו לך צירים בלי שתהיה פתיחה?

השלב הראשון של הלידה, נקרא השלב הלטנטי, ואצל הרבה נשים הוא שלב ממושך עם צירים לא סדירים, שלמרות שהם לפעמים מורגשים ואפילו כואבים, הם עוד לא מקדמים בכלל את הפתיחה ולפעמים אפילו לא את המחיקה של צוואר הרחם.
כל עוד הצירים שלך לא מסודרים, המרווח ביניהם גדול מ 3 דקות והאורך שלהם קצר מדקה, סביר מאוד להניח שהפתיחה עדיין לא תתקדם או תתקדם מאוד מאוד לאט.
בלידה ראשונה, השלב הזה לוקח בממוצע 20 שעות  ואם גם את בטווח השעות הזה, אז פשוט צריך לדעת שלתהליכים האלו לוקח זמן.
גם בלידות חוזרות הוא יכול להיות ממושך, אם כי בממוצע הוא קצר יותר ואורך כ 14 שעות.

מה כדאי לעשות בשלב הלידה הלטנטית כשהצירים עוד לא צפופים?

את צריכה לנסות ולנוח כמה שיותר בשלב הזה כדי לשמור את הכוחות שלך ואני ממליצה בכלל לא לתזמן את הצירים בשלב הזה אלא לנמנם או לעשות דברים שיסיחו את דעתך ויעבירו את הזמן.

האם כדאי לנסות זרוזים טבעיים כדי לקדם את הלידה אם יש לי צירים אבל הם לא נהיים מסודרים וחזקים מספיק?

לא בטוח.
בסה"כ, תהליך הלידה הנורמלי מתחיל בהפרשה של הורמון האוקסיטוצין שמופרש בכמות עולה ובקצב גדל ומתחיל ליצור את ההתכווצויות,
ואם יש לך צירים, זה אומר שכבר מופרש האוקסיטוצין והיינו מצפים שבהדרגה התהליך ילך ויתגבר והצירים ילכו ויתחזקו, יתקרבו ויקדמו את הלידה.
אבל בשביל שתהליך הלידה והפתיחה יתקדמו, יש עוד מרכיב מאוד חשוב והוא ההתבססות הנכונה של ראש התינוק באגן שנלחץ בכל ציר לצוואר הרחם וגורם לגירוי בצוואר הרחם שמגביר את הפרשת ההורמון ויוצר מעגל של התגברות הצירים וגם מעודד את הפתיחה של צוואר הרחם.
אם יש צירים ובכל זאת התהליך לא מתקדם באופן הצפוי, יכול מאוד להיות שהבעיה היא לא ביצירת הצירים ולכן זרוזים טבעיים שמיועדים להגברת הצירים או לעידוד הפרשת ההורמון לא נותנים מענה לבעיה ולא יועילו.

במצב כזה צריך לבדוק האם מאיזה שהיא סיבה שריר הרחם לא עובד בצורה יעילה, או האם ראש התינוק אולי לא ממוקם טוב בתוך האגן.
אחרת אולי רק נחמיר את המצב ונגרום לתינוק להכנס עוד יותר לאגן בזוית לא טובה שיכולה ליצור בהמשך לקשיים בלידה.

מה לעשות אם הצירים שלי כבר הרבה שעות מסודרים וחזקים אבל לא הופכים להיות קרובים יותר או לא יוצרים פתיחה?

בכל זאת, אצל חלק מהנשים, מופיעים צירים לאורך זמן מאוד ממושך לפני הלידה.
מספר ימים ואפילו שבוע.
אם הצירים מרוחקים וחלשים, בד"כ אפשר עוד להתעלם מהם.
לעיתים, הצירים מסודרים כל 10 דקות או פחות וכואבים ולמרות זאת הלידה לא באמת מתחילה להתקדם.
מצבים אלה יכולים להיות מאוד מתישים ואפילו מיאשים.
מעבר לקושי בהתמודדות אתם, הם יכולים להעיד על מצב שהוא לא מיטבי ללידה ושהרבה פעמים אפשר לשפר אותו באבחנה נכונה וטיפול בהתאם.

אנחנו שואפות לכך שאם הצירים אינם מקדמים – להביא אותם למצב של רגיעה ושיעלמו לחלוטין, או להביא אותם למצב של צירים אפקטביים שמקדמים לידה.
המצב שבאמצע מביא אותנו ללידה מאוד מותשות ויוצר חוויה מאוד לא פשוטה להתמודדות.

אם זה המצב אצלך, אני מאמינה שתוכלי להעזר במידע שאספתי לך בנושא.

סיבות לצירים לא סדירים מספיק / לא חזקים מספיק / לא אפקטיביים ומקדמים פתיחה ומה ניתן לעשות:

• חולשה כללית
  

  מה זה אומר?
  אם את חולה עכשיו, או נמצאת במצב בריאותי ירוד או סובלת מבעיות כרוניות שמשפיעות על חייך בצורה משמעותית, יכול להיות שהגוף שלך פשוט חלש ומתקשה לפתח לידה בצורה יעילה.
  מה לעשות?
  נסי לצבור כוחות ולנוח.
  פני לנשות מקצוע מתחום הרפואה האלרטנטיבית (שיאצו, דיקור, רפלקסולוגיה וכו') כדי לחזק ולאזן את הגוף.
  התייעצי עם נטורופתית לגבי תזונה שיכולה לחזק את הגוף.
  אם יש לך אנמיה – כדאי לטפל בה, כי היא יכולה לגרום לחולשה של השרירים ולצירים פחות אפקטיביים.
  חכי בסבלנות כל עוד את והתינוק בסדר.

• צירים מהתייבשות או לחץ
  

  לפעמים נוצרים צירים שנראים אפילו חזקים וסדירים, אבל אינם נובעים מבשלות של הגוף ללידה.
  אם יש לך הרבה צירים שאינם מקדמים לידה, הקפידי לשתות הרבה מים או אפילו גשי למיון לקבל עירוי נוזלים.
  במקרים רבים הצירים יחלשו או יעלמו.לפעמים הצירים נוצרים דווקא מעודף אדרנלין, וכשהאשה מצליחה להרגע, הצירים נחלשים ונעלמים.
  נסי להרגע ולהרפות את הגוף.

• חששות ופחדים שמעכבים את הלידה

  לפעמים יש משהו לא פתור אצלנו לקראת הלידה.

  פחדים מהלידה עצמה או מההורות שאחריה, חוויות לידה קודמות שמטרידות אותך, מתח עם בן הזוג או עם מישהו אחר שיקר לך או משהו אחר שמשאיר קצוות לא פתורים.
  במצב כזה – מומלץ מאוד ללכת לטיפול רגשי.
  היום ישנם טיפולים שאפקטיביים מאוד גם במפגש אחד ואפילו אם נראה שלא נשאר זמן, אפילו טיפול בחדר הלידה עצמו יכול פתאום לשחרר ולאפשר ללידה להתחיל להתקדם.
  טיפולים כאלה יכולים לכלול דמיון מודרך, B.O.T, קונסטלציה משפחתית או כל טיפול רגשי אחר שאת מתחברת אליו.

• צורך בשליטה, קושי לשחרר וקושי לנשום
  

  הלידה דורשת תהליך של שחרור.
  כשהגוף מתוח וכשאנחנו נושמות בצורה רדודה ובנשימות קצרות, קשה לגוף להרפות ולפתיחה להתקדם.
  במצב כזה יכולים להיות צירים שנראים מאוד צפופים או חזקים ולמרות זאת הפתיחה לא תתקדם.
  גם כאן, תמיכה נכונה, ליווי וכלים רגשיים יכולים לסייע מאוד לתהליך השחרור של השליטה והכניסה לתהליך הלידה.

• התמקמות לא טובה באגן

  מה זה אומר?
  בד"כ בסוף ההריון התינוק שוכב כשהגב שלו לצד השמאלי של הגוף שלך והראש שלו נכנס לתוך האגן כשהפנים שלו מופנות כלפי הגב (הטוסיק שלך). זאת הדרך שבה לתינוק הכי קל להתברג באגן וליצור לחץ על צוואר הרחם בתהליך הלידה).
  לפעמים התינוק ממוקם בצורה לא אופטימלית או הראש נוטה בצורה מסוימת שגורמת ללחץ פחות טוב על צוואר הרחם ולכן גם לצירים לא סדירים או לא מתגברים או לא אפקטיביים ויוכל גם לפעמים לגרום לקצב התקדמות איטי או קושי בשלבים הבאים של הלידה.
  הקשר בין הדברים הוא לא מחייב. לפעמים תינוק יכנס בזוית לא טובה ולמרות זאת הלידה תתקדם במהירות ובקלות.
  חלק מהמצבים פחות משמעותיים (למשל, האם התינוק נמצא עם הגב לימין או לשמאל) וחלק מאוד משמעותיים.בהרבה מצבים, באיזשהו שלב בלידה, התינוק ישנה את התנוחה שלו והדברים ישתפרו לבד, אבל יש גם הרבה פעמים שהסימן הזה הראשוני של צירים לא אפקטיביים, יהיה רמז לקשיים גם בשלבים הבאים ולכן כדאי לנסות לשפר את המצב.לרוב הרופאים לא מאוד מתייחסים למצבים האלה בגלל ההנחה שהתינוק יכול להסתובב מעצמו ובגלל שהם פחות מכירים את הדרכים לעזור לתינוק לשנות את התנוחה.מצבים של התמקמות פחות אופטימלית הם: גב לצד ימין, מנח של עורף לאחור (התינוק פונה עם העורף לכיוון הגב שלנו במקום לכיוון הבטן שלנו), הראש מוטה לצד (אוזן לכיוון הכתף) הראש של התינוק מוטה לאחור במקום לחזה (לפעמים באופן חלקי ולפעמים ממש במצב שהפנים הם אלה שמכוונות לפתח במקום הקודקוד).

  איך ניתן לזהות?
  מילדת טובה ולעיתים גם דולות שלמדו את הטכניקות יודעות לזהות לפחות חלק מהמצבים באמצעות מישוש של הבטן.
  ניתן כמובן לזהות חלק מהמצבים גם באמצעות אולטראסאונד.
  לעיתים, ניתן לחשוד בכך גם בלי לדעת בודאות, בדיוק בגלל צירים שלא מתפתחים, כאבים לא סימטריים בזמן ציר וגם בין הצירים, לחץ על צד אחד של האגן, כאבים בין הצירים באזור הגב התחתון וראש שלא מתקדם בתהליך הלידה.

  מה ניתן לעשות?

  – אפשר לנסות ללמוד בעצמך איך להרגיש את מיקום התינוק שלך כמו שמוסבר בסרטון הזה.
  אני ממליצה להכיר את האתר spining babies  בו ניתן גם לרכוש חוברת שמסבירה כיצד למפות את מיקום התינוק שלך וגם ללמוד הרבה טכניקות איך לעזור לתינוק שלך להתמקם נכון ברחם ואיך לסייע לו לשפר את המיקום שלו אם הוא התמקם בצורה לא אופטימלית.
  – אפשר ללכת להעזר במילדת שמאמינה בחשיבות של המיקום הנכון של התינוק ומכירה את הטכניקות של ספינינג בייביז או טכניקות אחרות.
  לאחר האבחון, היא תנחה אותך לתרגילים מתאימים.
  ישנה אפשרות לעשות טיפול במים אצל רות פדידה במרכז אמבריו שהיא מילדת שמתמחה בטיפול במים ויודעת לאבחן ולסייע לתינוק להתהפך באמצעות הטיפול בדרך מאוד עדינה ונעימה.
  ישנן גם דולות שיש להן התמחות בנושא כמו חנה בורר.
  – לפעמים כדאי ללכת לאוסטיאופת שמומחה בטיפול בנשים בהריון ובמצבים כאלה. לפעמים הוא ידע לאבחן מצבים של הגוף והאגן שאולי מקשים על התינוק להתברג וידע לפתור אותם ובעקבות זאת התינוק יתברג טוב יותר.
  – תרגול של יוגה להריון יכול לעזור לתינוק להתמקם
  – במהלך הלידה עצמה מילדות עם נסיון במילדות מסורתית, ידעו להנחות אותך לתנועות ותנוחות שיתאימו לתינוק שלך ויעזרו לו לשפר את המיקום שלו.
  – תנועתיות במהלך הלידה מסייעת מאוד לתינוק להתברג טוב יותר.

  למה התינוק לא התברג טוב?
  -לעיתים הסיבה היא אצלנו. מבנה הגוף שלנו, אסימטריה של הגוף או האגן שמקשה על התינוק להכנס בצורה טובה לאגן.
  במצבים כאלה אוסטיאפתיה יכולה להתאים מאוד לשיפור המבנה של השלד כדי לאפשר לתינוק את המרחב לו הוא זקוק.

  גם מצבים שונים של רחם דוגמת רחם הנוטה לכיוון מסוים ובמיוחד מצבים של רחם עם מחיצה, רחם דו קרני יכולים להשפיע על היכולת של התינוק להתמקם היטב.
  גם במצב כזה, שאולי אין לו טיפול, צריך לזכור שלרוב בסופו של דבר הלידה תתקדם ותתפתח בצורה תקינה וצריך להתאזר בסבלנות.

  – לעיתים השילוב בין המיקום של השליה ובין חבל טבור ש"הסתבך" ומקיף את התינוק בצורה מסוימת, או אפילו חבל טבור קצר מאוד, גורמים למגבלה בתנועתיות של התינוק וביכולת שלו לנוע בחופשיות, להתמקם נכון באגן או ליצור לחץ מספק על צוואר הרחם.
  זה גורם שלרוב לא מתייחסים אליו ולא בודקים אותו לפני הלידה אבל ניתן לראות אותו באולטראסאונד בדרך כלל.
  הגישה המקובלת היום היא שאין מה לעשות בנידון ולרוב, חוץ מזה שאולי בדיעבד, לאחר שהתינוק יצא ונראה את מיקום חבל הטבור, נוכל להבין מה גרם לצירים להיות פחות אפקטיביים, פשוט צריך סבלנות ואמונה שלרוב, בכל מקרה הלידה תתקדם (גם אם יהיה צורך בסיוע של זרוז מלאכותי) ויוולד תינוק בריא בלידה בריאה.

• הרחם לא פועל בצורה אפקטיבית
  

  מה זה אומר?בשביל שהצירים שאת מרגישה יקדמו את הלידה, הרחם צריך לעבוד בצורה הרמונית ונכונה.
  – עבודת הרחם לא מתואמת
  הרחם מורכב משתי מערכות של שרירים, אורכיים ורוחביים. אם מאיזו סיבה השרירים לא עובדים בהרמוניה אחד עם השני, זה יכול לגרום לחוסר התקדמות של הלידה.
  אם זה מתרחש כשכבר יש צירים חזקים, זה יכול להעיד גם על מצב של סכנה לקרע ברחם, במיוחד אם את אחרי קיסרי או עם פיטוצין ממושך ולעיתים יש הכרח בניתוח.
  השריר התעייף
  למרות שהרחם הוא שריר מדהים וחזק ויכול לעבוד ימים ארוכים, במידה והתנאים שלו הם לא טובים הוא בהחלט יכול להחלש.
  בשביל שהרחם ימשיך לפעול בצורה אפקטיבית מאוד חשוב שהאשה תזין את השרירים בדיוק כמו כל ספורטאי.
  גם במהלך לידה האשה צריכה לאכול ולשתות כדי לספק אנרגיה לרחם וכמובן לנשום באופן סדיר ולספק חמצן לרחם.השריר מתוח מדי
  בהריונות אצל נשים שילדו לידות מרובות (6,7 ויותר), בהריון עם תאומים ובהריון עם ריבוי מים, השריר של הרחם יכול להיות כבר חלש או מאוד מתוח, שהוא מתקשה להכווץ בצורה אפקטיבית.
  במצבים כאלה, לפעמים אין מנוס מלעזור לגוף לחזק את הצירים ברפואה אלטרנטיבית או בזרוז מלאכותי ובדרך כלל לאחר יצירת צירים חזקים, תהליך הלידה יתקדם באופן רגיל.

התאזרי בסבלנות, האמיני בגופך ונסי להביא את גופך ונפשך למצב האופטימלי כדי לאפשר ללידה להתקדם בצורה אפקטיבית.

ישנו הרבה מידע על זירוזים טבעיים בלידה אבל באף מקום אין פרוט כל כך רחב על כל מה שרציתן בדיוק לדעת –
איזה דברים אפשר לקחת לקראת הלידה?
מתי עושים כל זרוז?
איך בדיוק?
איפה קונים?
מה הסיכונים?
כל המידע הזה ועוד המון מידע חשוב ריכזנו בשבילכן כאן מתוך החוכמה של המון נשות מקצוע.

נתחיל מכך שהגוף שלנו יודע ללדת ויש לו את הזמן שלו לעשות את זה.
חלק מהנשים ילדו בשבוע 37 וחלק בשבוע 42+ וכל זה הוא חלק מהטווח התקין שבהם לידות יכולות להתרחש. 

כשאת בסוף ההריון, הציפיה, הרצון שזה יהיה כבר מאחורייך, הכובד ואולי גם תחושות פיזיות לא נעימות יכולות לגרום לך לרצות לקרב את הלידה.
חשוב לזכור שהלידה הזאת היא של התינוק, שאנחנו שותפות לה אבל לא הגורם החשוב בה ולכן חשוב שהלידה תקרה כשזה הזמן המתאים לתינוק ולא כשזה מתאים לנו.

הגורם המשמעותי בהתפתחות לידה הוא הבשלות של התינוק ושל הגוף שלנו. אם הקולטנים של הורמוני הלידה עוד לא בשלים, יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לגרום לגוף לפתח לידה.
אז קודם כל סבלנות.

 במקרים מסוימים – יש צורך מהותי בזרוז.
מצבים בהם ללא יצירת לידה באופן אקטיבי בימים הקרובים, גדל הסיכון לעובר או לאם וגדל הסיכוי שהיולדת תאלץ ללכת ישירות לניתוח קיסרי במקום ללידה וגינלית.

במצבים כאלה, אין לנו הרבה מה להפסיד ורצוי בהחלט לנסות לפני, או במקביל להליכים רפואיים – גם לנסות לזרז את הלידה בדרכים טבעיות.
מצבים כאלה כוללים:

• סימנים לרעלת הריון – מצב בו הגוף שלנו תוקף את עצמו והם יכולים להגיע עד כדי סכנת חיים ליולדת. הרעלת נעלמת בד"כ אחרי הלידה ולכן יש כאן דחיפות להקדים את הלידה לפני שהרעלת מחמירה יותר.
• הריון שמתקרב לסוף 42 שבועות – במיוחד מכיוון שהרופאים בכל מקרה ילחצו לזרוז רפואי ועדיף לתת קודם צ'אנס לזרוז טבעי וגם מפני שיש עליה קטנה בסיכונים בשבועות המתקדמים של ההריון.
• מיעוט מי שפיר – מצב בו יש מיעוט משמעותי של מי השפיר (מתחת ל 5 במדדים של כמות מי השפיר).
• ירידת מים ממושכת ללא צירים (יותר מ 24 שעות מאז ירידת המים) – מפני שככל שעובר יותר זמן יש סיכוי גבוה יותר להתפתחות זיהום.
• הערכת משקל גבוהה (מעל 4 ק"ג) – גם מכיוון שהצוות הרפואי גם ככה ימליץ על זרוז וגם מכיוון שבאמת יכול להיות קשה יותר לגוף ללדת עובר גדול.
• סימנים להתפתחות איטית של התינוק ברחם – מצבים בהם התינוק קטן משמעותית מגיל ההריון ונראה שאולי הוא לא מקבל הזנה מספיקה ברחם ולכן מוטב לו לצאת בשלב זה ולא לחכות למצב שההזנה החסרה תפגע בו.
• קרישיות יתר המטופלת בקלקסן – במצבים כאלה ימליצו לרוב הרופאים על זרוז בשבוע 38.

כמה שלבים לזרוז הלידה הטבעי

 הכנת הגוף
באופן כללי כשאשה בריאה, הגוף שלה מאוזן יותר ופועל טוב יותר ולכן כדאי לשמור על פעילות גופנית ותזונה טובה.
אפשר ורצוי לקבל טיפולים מהרפואה האלטרנטיבית בשבועות האחרונים לקראת הלידה (וגם לאורך ההריון).
טיפולים אלו יכולים לכלול עיסוי, רפלקסולוגיה, דיקור, שיאצו, פלדנקרייז ועוד.

חשוב שהמטפל/ת יהיו בעלי הכשרה מתאימה לטיפול בנשים הרות.

מטרת הטיפולים בשבועות אלו היא להקל על תופעות הקשורות לסוף ההריון (כמו כאבי גב, בצקות, צרבות, ורידים ועוד), לאזן ולחזק את הגוף לקראת הלידה ולהביא את היולדת למצב רוגע, שהוא מצב שמאוד תורם להתחלת לידה בזמנה.

מי שחשה לקראת הלידה לחץ, פחדים וחששות מהלידה, מההורות ואפילו מהיחסים עם בן הזוג –
רצוי מאוד שתעבור תהליך טיפול רגשי על מנת לעזור להגיע ללידה עם תחושה בטוחה ורגועה יותר.

ישנן נשות מקצוע המתמחות בליווי רגשי והכנה רגשית ללידה באמצעות כלים של דמיון מודרך, B.O.T , התמקדות, ועוד.
פחדים וחששות מהלידה יכולים לעכב התחלת לידה ולעכב את התקדמות הלידה.

 אני מציעה גם לרשום את רשימת הדברים שחשוב לך לסיים לפני הלידה ולדאוג אכן לסיים אותה לקראת תאריך הלידה המשוער – כסוג של מסר לעצמך ולגוף שהכל מוכן ושאת מוכנה לשחרר וללדת.

 ומה עוד?

שתיית תה פטל
מה זה בדיוק? עלי הפטל שמועילים ללידה הם עלי פטל אדום (ואסורים עלי פטל שחור).
ניתן להשתמש בהם כעלים לחליטה בתה ואפשר להשתמש גם בטינקטורה.
טינקטורה – היא מיצוי אלכוהולי של צמחי מרפא או תערובת של מיצויים של מספר צמחים, הטינקטורה מופקת מופקת מחלקים ספציפיים בצמח ובריכוז מוגדר שמתאים לאותו צמח.
הטינקטורה נחשבת בעלת השפעה חזקה יותר.
למה? עלי הפטל משפרים את טונוס (מתח) השרירים של הרחם ולכן יכולים ליצור צירים יותר אפקטיביים ומקדמים בלידה.
בנוסף, עלי הפטל עוזרים מאוד להתכווצות יעילה של הרחם אחרי הלידה ולהפחתת דימומים.
מתי?
ההשפעה של הפטל לוקחת זמן ולכן יש גישות מסוימות שממליצות לשתות תה פטל לאורך כל ההריון.
יחד עם זה, חשוב מאוד לשים לב מכיוון שאצל חלק מהנשים עלי הפטל יכולים לגרום להתכווצויות ברחם ולכן לרוב ההמלצה היא לא לצרוך אותם לפני שבוע 35 מחשש לצירים ולהתפתחות לידה מוקדמת.
אם מתחילים רק בשבוע 35 יכול להיות שהטינקטורה תהיה אפקטיבית יותר.
שימוש זהיר ואחראי
אם את מרגישה התכווצויות אחרי שתיית עלי הפטל – מומלץ להפסיק בשתייה עד שבוע מתאים ללידה.
כל סימן של שלשולים/עצירות, בחילות וכל הרגשה רעה אחרת – צריך להפסיק את השימוש בעלי הפטל ל 4 ימים ולחזור ולהעלות מינון בהדרגה כמו בתחילת השימוש.
אם חוזרת התופעה לאחר שחזרת להשתמש – כנראה שהיא אכן נובעת מהשימוש וצריך להפסיק לגמרי את השימוש עד שבוע 38 לפחות.
אם כשאת חוזרת להשתמש, התופעה לא חוזרת שוב, כנראה שלא היתה קשורה לפטל וניתן להמשיך להשתמש בו.
איך לקחת?
בחליטה – מתחילים מכוס תה אחת ביום ומעלים בהדרגה (אחרי שבוע) עד מקסימום של 4 כוסות ביום.
מומלץ לקנות עלי פטל מיובשים בשקית ולא תיונים של עלי פטל. אפשר להוסיף גם עלי סרפד שמשפרים את רמת הברזל ובעלי עוד כמה תכונות מועילות לנשים בהריון.
שמים כפית אחת בכוס מים רותחים, מכסים בצלחת קטנה לכ 10 דקות כדי למצות כמה שיותר את העלים. מסננים את העלים ושותים.
הטעם של העלים עצמם סביר. אפשר להוסיף סוכר/דבש, לשתות מרוכז או מדולל, כשהמים חמים או לאחר שהתקררו.
יש טענה שמומלץ לשתות רחוק מזמן הארוחה אבל לא ראיתי הרבה מקומות שמחזקים את זה.
במהלך הלידה אפשר לשתות ללא הגבלה.
בכמוסות – מתחילים מכמוסה אחת ביום ומעלים בהדרגה עד מקסימום של 4 כמוסות ביום.
בטינקטורה – בד"כ 25-35 טיפות בחצי כוס מים – צריך להסתכל בהמלצה הרשומה על המוצר, להתחיל פעם אחת ביום ולעלות בהדרגה עד 3 פעמים ביום.
מכיוון שיש הבדלים בחומרים הפעילים בין מה שמתחזק בתהליך החליטה לבין מה שמתחזק בטינקטורה יש טענות שיש יתרון דווקא לחליטה.
בטינקטורה יש גם מינון מאוד קטן של אלכוהול. מי שמעוניינת להיות זהירה לגבי צריכת האלכוהול יכולה לשים את הטיפות בכוס עם מים חמימים לכמה דקות עד שהאלכוהול יתנדף.
איפה קונים?
אזור הצפון – ברא צמחי מרפא בהזורע (המוצרים שלהם מאוד איכותיים וטובים)
אזור המרכז – בייבי טבע (המוצרים שלהם מאוד איכותיים וטובים)
בבתי מרקחת ופארמים ברחבי הארץ – טינקטורה של חברת רפאל (לא יודעת להעיד על איכות המוצרים)

פורמולת פארטו-קל (נקראה בעבר קל-לידה) –
מה זה בדיוק? פורמולה מצמח המיצ'לה שבא מהרפואה האינדיאנית.
למה? לפי הרפואה האינדיאנית הצמח תומך בהריון ובשמירתו, עוזר בלידה (עוזר לצירים להיות יעילים יותר בשלב הלידה הפעילה ויכול לקצר אותה וגם להקל על הכאב) ולאחר הלידה יכול להפחית את הדימום.
מתי? לקראת לידה. מומלץ משבוע 36
שימוש זהיר ואחראי
אין אזהרות שימוש מיוחדות.
איך לקחת? מטפטפים 10 טיפות ברבע כוס מים ושותים 3-6 פעמים ביום.
בזמן הלידה אפשר לשים 30 טיפות בבקבוק של 1/2 ליטר מים, לנער ולשתות לגימה כל בערך 10 דקות עד שמתחילה לידה פעילה.
אפשר להעלות בהדרגה את מינון הכוסות – להתחיל מ2 כוסות ביום ולהעלות כל שבוע ב 2 כוסות עד שמגיעים ל 6 כוסות ביום.
איפה קונים? בנקודות המכירה של ד"ר קיי ברחבי הארץ.

 לזרז לידה באופן טבעי בעצמך

אם כבר באמת יש צורך רפואי בזרוז  – את יכולה לנסות קודם את הדרכים הבאות
נתחיל בדברים בסיסיים-

הליכה ופעילות גופנית
מה זה בדיוק?
מדובר על הליכה נמרצת יחסית.
מי שיש לה ים זמין יכולה לנסות הליכה יחפה על החול שעושה רפלקסולוגיה עדינה לכף הרגל.
אפשר ומומלץ גם לעלות ולרדת מדרגות.
למה? התנועתיות של האגן עוזרת להתברגות התינוק היטב באגן וכתוצאה מכך ליצירת גירוי לצוואר הרחם ועידוד של צירים.
מתי?
הליכה עשויה לעבוד רק במקרים שהם כבר יש סימנים להתחלת לידה כמו ירידת מים או צירים.
אפשר לעשות בבית כדי לעודד צירים שהתחילו או בבית החולים כדי לעודד צירים או במקביל לתהליכי זרוז.
שימוש זהיר ואחראי
כל דבר במידה – אל תתישי את עצמך יותר מדי וכמובן חשוב לשתות מים.

סקס
מה זה בדיוק? אני מקווה שאתם עדיין זוכרים :-/
אפשר עם בן זוג ואפשר גם פשוט לאונן.
למה? גירוי מיני ובמיוחד באורגזמה יש הפרשה גבוהה של האוקסיטוצין, שהוא ההורמון שגם אחראי ליצירת הצירים ולכן זה יכול לעודד צירים.
בנוסף, ביחסי מין מלאים עם שפיכה – נוזל הזרע עשיר מאוד בפרוסטגלנדין שהוא הורמון המסייע לריכוך צוואר הרחם ומשתמשים בפרוסטגלנדין מלאכותי גם כזרוז לידה רפואי.
מתי?
כל מתי שכיף ומתאים.
יחסי המין לא יביאו ללידה אם הגוף לא בשל ללידה.
יחסי מין כזרוז יועילו בעיקר במצבים בהם יש סימנים להתחלת צירים כדרך לעודד ולחזק אותם ולקצר את הלידה.
שימוש זהיר ואחראי
כמובן שקודם כל יחסי המין צריכים להיות נעימים ומתאימים ליולדת.
מי שנמצאת בסיכון ללידה מוקדמת צריכה להתייעץ עם רופא הנשים שלה כי בחלק מהמקרים יש המלצה להמנע מכל יחסי מין כולל אוננות כדי לא לגרום ללידה מוקדמת.
אסור לקיים יחסי מין עם חדירה (או כל דבר אחר שיכול לגרום לזיהום) לאחר ירידת מים.

עיסוי פטמות
מה זה בדיוק?
עיסוי של הפטמות של היולדת.
למה?
הפטמות הן אחד מהאיבריים שגירוי שלהם גורם להפרשת אוקסיטוצין ומכיוון שאוקסיטוצין הוא גם ההורמון שגורם את הצירים, גירוי של הפטמות יכול לעודד צירים ומעודד בצורה משמעותית את הלידה.
גירוי הפטמות אפקטיבי במיוחד אצל נשים שכבר ילדו בעבר.
מתי?
לפי המחקרים הגירוי עובד כאשר צוואר הרחם כבר התרכך והתקצר ובמיוחד אם יש כבר פתיחה.
שימוש זהיר ואחראי
כמו כל דבר שמעודד צירים –
נשים עם סיכון ללידה מוקדמת צריכות להמנע מליצור גירוי מכוון עד שבוע מתאים ללידה.
איך?
עיסוי של כל אזור הפטמה והעטרה באמצעות פנים כף היד.
10 דקות בצד אחד ולאחר מכן 10 דקות בצד השני לעשות הפסקה למנוחה כ 10 דקות ולעשות סיבוב נוסף.
המלצה אחרת היא למולל את הפטמה ולסובב אותה קצת עם שתי אצבעות (בדומה לאיך שמעבירים תחנות ברדיו).
אפשר לשים מעט שמן שקדים או קרם אחר על הפטמה כדי לסכך (אבל אז כדאי לשטוף לפני ההנקה הראשונית).
המגע עצמו לא בהכרח נעים, צריך להיות לא עדין מדי ולא חזק מדי.
מצד שני אם מצליחים למצוא מגע שבאמת מעורר מינית הוא כנראה יהיה הכי אפקטיבי.
אם מתאים – אפשר להעזר בבן הזוג, שיעסה את הפטמות או אפילו ימצוץ אותן (אם מתאים לכן ההקשר והעיתוי)
אם את יודעת איך, את יכולה ממש לסחוט את הקולוסטרום (ואפילו לשמור אותו באמצעות מזרק כדי להוסיף לתינוק בימים הראשונים).
ניתן להחליף את העיסוי הידני בשאיבה באמצעות משאבת הנקה רגילה (מהבית או מבית החולים אם יסכימו לספק לך).
למי שעדיין מניקה תינוק גדול יותר יש אפשרות להעזר בפעוט היונק כדרך לעודד את הצירים.

שמן נר הלילה
מה זה בדיוק?
קפסולות של שמן נר הלילה.
למה? כדי לרכך את צוואר הרחם.
מתאים כשצוואר הרחם עבה וארוך או בצקתי ורוצים לעזור לו להתרכך.
יכול לעזור לנשים שהן מאוד נמצאות בשליטה וקשה להן לשחרר (יש כנראה קשר רגשי של השחרור הרגשי להרפיה של צוואר הרחם שהינו שריר).
מומלץ לקחת גם לקראת תהליכים של זרוז רפואי כהכנה, כדי לסייע לגוף להגיב בקלות יותר לשלב ריכוך הצוואר.
מה זה בדיוק?
קפסולות של שמן נר הלילה או שמן בבקבוק – בתנאי שמוודאים שמדובר בשמן נקי ולא מעורב בשמנים אחרים.
מתי? 

• כשבכל מקרה הולכים להתחיל תהליך של השראת לידה כשאין עדיין סימנים ללידה.
• לפני הלידה – כאשר עבר תאריך הלידה המשוער ואין סימנים ללידה או כשיש הערכת משקל גבוהה (מעל 4 קילו) ותאריך הלידה המשוער קרוב ובחלק מהמקרים של נשים עם נסיון קודם של לידות שהגיעו לסוף שבוע 42 כדי להפחית את הסיכוי שוב להריון עודף.
• אפשר באופן כללי משבוע 36 כהכנה של הגוף.
• יש נשים שמשתמשות במהלך הלידה, אבל יש חשד שזה גורם לרקמת העור להיות פריכה (נקרעת בקלות) ולהקשות בעיקר במקרה של צורך בתפירה אחרי הלידה.

שימוש זהיר ואחראי
הגישה המקובלת היא ששמן נר הלילה יכול להיות מסוכן לשימוש לנשים אחרי קיסרי או ניתוח אחר ברחם מחשש להתרככות של הצלקת.
גישה אחרת (כפי שלמדתי מדברים של ד"ר אילן הלוי) היא להשתמש גם אצל יולדות אחרי קיסרי.
למי שיש קרישת דם נמוכה, רמה נמוכה יחסית של טסיות בדם – יכול להוריד עוד את רמת הטסיות.
אסור לקחת במקביל לנטילת קלקסן  או מדללים אחרים(צריך לפחות 24 שעות פער).
לא מתאים למי שסובלת מחוסר תפקוד של בלוטת התריס.
איך לקחת?
גישה אחת:
אם זה לפני לידה (בשבוע 40+ או כשיש איום בזרוז רפואי) אז מומלץ כל יום לקחת קפסולה אחת בבליעה וקפסולה אחת לנקב עם מחט ולהכניס עמוק לתוך הנרתיק. אחרי שמחדירים לנרתיק רצוי לשכב כמה זמן כדי שלא ינזל מיד החוצה.
אם לוקחים בשבוע מוקדם יותר כדי למנוע הריון עודף (לנשים שהלידות הקודמות שלהם היו קרוב לשבוע 42) אפשר בהתחלה לקחת 2 בבליעה (אחת בבוקר ואחת בערב) ובהמשך לעבור לשים אחת בנרתיק במקום בבליעה.
גישה שניה (המלצת ד"ר אילן הלוי):
פעמיים ביום בנרתיק  – לנקב את הקפסולה ולשים את השמן על טמפון – להחדיר ל 30 דקות ואז להוציא. מאפשר שליטה על המינון של ההשפעה.
אם לוקחים במהלך הלידה עצמה מומלץ לשים רק ישירות בנרתיק.
איפה קונים?
בכל פארם ובית טבע (זה תוסף תזונה נפוץ).

שמן קיק
מה זה בדיוק?
שמן שמופק מצמח הקיקיון
למה? שמן הקיק גורם לפעילות מעיים אינטנסיבית שיוצרת תנועה באזור הרחם ומעוררת גם אותו להתחיל להתכווץ ויכולה לגרום לצירים.
מתי? אחרי שבוע 38 ורק כשחייבים ליצור לידה מסיבה רפואית.
השמן יהיה יעיל בד"כ רק אחרי שכבר יש סימנים מקדימים של התרככות והתקצרות צוואר הרחם.
לקיחה שלו כשעוד אין שום סימנים לבשלות יכולה ליצור פעילות מעיים מתישה ולא נעימה ויכול מאוד להיות שגם לא תקדם כלום.
למשל כשיש לך כבר תור לזרוז למחרת או לאחר ירידת מים ממושכת ללא התפתחות צירים (רצוי לתת לגוף 24 שעות לפחות לפתח לידה בעצמו אחרי ירידת מים).
שימוש זהיר ואחראי
שימו לב- בליעה של שמן הקיק יכול לגרום לפעילות מעיים מאוד חזקה והרבה שלשולים ועלול להביא את היולדת למצב של חולשה והתייבשות ולא בהכרח ייצור לידה.
אם יש שלשול בעקבות שמן הקיק, במיוחד אחרי ירידת מים, חשוב מאוד לשטוף אחרי כל יציאה כדי לשמור על הנקיון של האזור ולמנוע חדירת מזהמים לנרתיק ולרחם.
איך לקחת?
הדרך הזהירה –
למרוח ולעסות שמן קיק היטב על כל הבטן, לכסות את הבטן במגבת  חמה (מהמייבש או לחמם קצת במיקרו) או לחילופין להניח מעליה כרית חימום או בקבוק חם למשך 30 דקות.
הדרך הישירה (שעלולה להיות אולי חזקה מדי) –
בליעה של שמן הקיק –
בגלל שהטעם שלו בפני עצמו מגעיל וקשה לבליעה, מומלץ להכין משקה או שייק.
הכנת משקה עם מיץ תפוזים
לקחת 1 כפות שמן קיק ולערבב במיץ תפוזים ובשתי כפות וודקה.
שייק – אפשר לערבב עם שייק גלידה או בננה.
מחכים שעתיים לראות השפעה.
אם מתחילה פעילות מעיים מחכים,
אם עוד לא מתחילה פעילות מעיים או צירים אז אחרי שעתיים-שלוש לוקחים שוב 2 כפיות.
מחכים שוב שעתיים ואם עוד לא התחיל כלום אפשר לקחת שוב 2 כפות.
מקסימום 6 כפות במצטבר.
כשנוצרת פעילות מעיים – מאוד חשוב להקפיד על שתייה כדי לא להתייבש.
איפה קונים?
בכל בית מרקחת.

סטריפינג
מה זה בדיוק?
בעצם זאת התערבות רפואית שנעשית על ידי רופא ומיילדת אבל מכיוון שהיא התערבות ברמה נמוכה יחסית מצאתי לנכון לצרף אותה לרשימה.
מדובר בהחדרת אצבע לצוואר הרחם, גירוי של הצוואר והפרדת קרומי מי השפיר מהשריר של צוואר הרחם.
נעשה בבדיקה וגינלית רגילה אבל ההליך עצמו יוצר כאב ברמות משתנות אצל נשים שונות (אצל חלק מאוד לא נעים ואצל חלק לא משמעותי) למשך כדקה.
למה?
גירוי של צוואר הרחם והריריות שלו מעודדים הפרשה של פרוסטגלנדין שמעודד ריכוך של צוואר הרחם ויכול לאפשר התקדמות טובה יותר לכשיתחילו הצירים, יכול לגרום להתחזקות צירים אם כבר קיימים ולפעמים אפילו יוצר קצת צירים.
מתי?
בשבוע מתאים ללידה כשצריך להתחיל להזיז דברים מסיבה רפואית.
ניתן לעשות רק כשכבר יש לפחות פתיחה קטנה או צוואר מאוד רך ולפעמים נעשה גם במהלך הלידה כדי לזרז דברים.
צריך לקחת בחשבון שההשפעה איטית ויכולה לקחת 24-48 שעות עד שיזוז משהו ושאם הגוף לא בשל זה גם יכול לא להזיז בכלל.
שימוש זהיר ואחראי
כמו כל התערבות – לא לעשות שלא לצורך.
הסטריפינג יכול לגרום גם לירידת מים בסמוך יחסית להליך ובכך ליצור לידה עם סיכון גבוה יותר לזיהומים ועם הכרח לקדם את הלידה גם אם הגוף עוד לא בשל.
לאחר ההליך ישנם לפעמים דימומים – כל עוד מדובר בכמה טיפות דם ולא בזרימה של דם, זה ככל הנראה רק תוצאה של גירוי הצוואר.
איך לקחת?
צריך לבקש את זה מרופא הנשים שלך.

שמן תפוז
מה זה בדיוק?
שמן אתרי המופק מתפוז
למה?
שמן תפוז בהשפעתו מרפה את השרירים הטבעתיים ולכן עוזר לקדם פתיחה.
מתי?
השמן יכול להיות בשימוש כל הזמן כמרענן.
לצורך קידום פתיחה הוא עוזר החל מפתיחה של 5-6 ס"מ.
כמובן שאם הפתיחה מתקדמת יפה אין צורך להשתמש בו כמזרז.
שימוש זהיר ואחראי
לא מומלץ לשים על שפתיים יבשות או ישירות על האזור שמעל השפה כי יכול קצת לשרוף.
איך לקחת?
אפשר לקחת במגוון דרכים:

• לשים טיפה על האצבע ולמרוח על החניכיים העליונים מתחת לשפה העליונה.
• למהול 10 טיפות בכוס מים, לטבול בהן את האצבע ולהרטיב את השפתיים
• לטבול בכוס עם הטיפות והמים פד גזה ולשים אותו בין השפתיים
• לטפטף טיפה או שתיים להרחה על הכרית, על בגד של היולדת או על משהו אחר שהיא יכולה להריח.
• ישנו היום גם שפתון עם שמן תפוז שניתן למרוח על השפתיים בלידה.

רצוי למרוח כל 20-30 דקות.
איפה קונים?
את הבקבוקון ניתן לקנות בכל פארם.
כמובן שישנם מוצרים באיכות טובה יותר ובאיכות טובה פחות.
שפתון ניתן לקנות אצל לינוי הופמן ואצל נטורופטיים שרוקחים בעצמם.

תמציות צמחיות דליבראיז ולייבור דרופס
מה זה בדיוק?
פורמולות של צמחים שמכילות שילוב של מספר צמחים
למה?
שיכולים לעזור לעודד צירים, להרגיע ולקדם לידה.
מתי?
כשיש צורך רפואי לזרז או לחזק צירים.
לפעמים מתחילים לקחת מספר ימים לפני הלידה ולפעמים בלידה עצמה.
שימוש זהיר ואחראי
לדליבראיז יש מספר אזהרות:
מכיוון שזוהי תמצית חזקה מומלץ לקחת אותה רק בהתאם להנחיות של אשת מקצוע ולא בשילוב עם זרוז מלאכותי.
לא לוקחים אם את מטופלת במדללי דם או אם סובלת מבעיות בתפקודי כבד.
יכולות להיות תופעות לוואי  כמו כאב ראש, בחילות, הקאות, במיוחד במינון גבוה יחסית ובכל מקרה כזה צריך להפסיק.
איך לקחת?
לוקחים כטיפות עם קצת מים.
מינונים והנחיות חשוב לקבל באופן אישי מהחנות שמוכרת לכם את המוצר.
איפה קונים?
ברשת בייביטבע

אם תאריך הלידה המשוער שלך מתקרב, שבוע 38, שבוע 39
ואפילו תאריך הלידה המשוער כבר עבר,
אם הגעת לשבוע 42 בהריון,
את בטח נתקלת בלחץ לזרז את הלידה .
האם זה הכרחי? מתי? למה? ומה עוד ניתן לעשות.

אולי קשה לך כבר לסחוב, הבטן כבדה, הגב חורק, קשה לישון ובעיקר נגמרה הסבלנות.

אין מה להגיד שהמצב לא משתפר כשאת שומעת סביבך הערות כמו:
"את ענקית (בכוונה טובה כמובן)"
"לא בא לך כבר ללדת?"
"לא נמאס לך?"
"מתי את כבר תלדי?"
"הפנים שלך כבר ממש נפוחים, את בטח תלדי בקרוב"

אבל התינוקות שלנו לא יודעים לעקוב אחרי שבועות ולא יודעים מתי הם אמורים להיוולד.
הם פשוט מחכים לזמן שמתאים להם.

צריך לזכור, שעם כל הקושי של השבועות האחרונים, לתינוק ולגוף שלנו יש את הזמן שלו.
כשהלידה מתחילה באופן טבעי, כשהגוף בשל, היא תהיה מהירה יותר ופשוטה יותר מאשר אם ננסה לזרז את הלידה באופן מלאכותי.
כשהתינוק יוצא בזמן שמתאים לו, הרפלקסים שלו בשלים יותר ויהיה לו קל יותר לעבור אל החיים מחוץ לרחם, לנשום, לינוק ולחקור את העולם סביבו ברוגע.

זה כמו לאפות עוגה, כתוב כמה דקות היא צריכה להיות בתנור, אבל זאת רק הערכה, לפעמים נצטרך להוציא אותה קודם כדי שלא תשרף, ולפעמים, גם אחרי שעבר הזמן נגלה שהיא עוד לא אפויה לחלוטין וכמובן שלא נוציא אותה עדיין. פשוט נחכה בסבלנות עוד קצת, עד שהיא תהיה אפויה באמת.

הרבה מאתנו גם מתבלבלות בספירת השבועות.
ישנן שתי דרכים לספור את השבועות: לפי כמה שבועות סיימת או במהלך איזה שבוע את עכשיו.
למשל, שבוע 38+יום אומר שאת כבר בתחילת שבוע 39.
תאריך הלידה המשוער נקבע לסוף 40 שבועות מלאים. כלומר 39+7. סוף שבוע 42 הוא 41+7.

פעם, לפני שהיו מחשבוני הריון ומעקבי רופאים מדויקים, נשים ידעו שהן נכנסו להריון בתקופת הרימונים ושהן אמורות ללדת סביב תקופת האפרסקים. הן לא ידעו בהכרח תאריך וסת אחרון, הן לא ידעו לחשב בדיוק את הזמן וזה גם לא היה משנה כי לא היו עושים זירוזים וניתוחים.
הן פשוט היו ממשיכות בחייהן, עד שיום אחד היו מגיעים הצירים. והם תמיד מגיעים בסוף, כי כמו שאומרת הקלישאה: "עוד לא נולד התינוק שלא נולד".

מכיוון שהיום לא מאפשרים כמעט לנשים לעבור את שבוע 42 בלי זירוז – אנחנו כבר לא יודעים מה הסטטיסטיקה הנורמלית לגבי שבוע לידה.

ומאיסוף נתונים שנעשה ב264 לידות ללא זירוזים הנתונים שונים ומפתיעים למדי. לפניכן הסטטיסטיקה של אחוז הנשים שילדו בכל אחד מהשבועות:
שבוע 35 – 0.49%
שבוע 36 – 1.99%
שבוע 37 – 2.96%
שבוע 38 – 5.47%
שבוע 39 – 15.42%
שבוע 40 – 34.82%
שבוע 41 – 19.4%
שבוע 42 – 5.97%
שבוע 43 – 7.96%
שבוע 44 – 1.49%
לא ידוע – 3.96%

זאת אומרת שמעל 10% מהיולדות לא ילדו באופן טבעי לפני סוף שבוע 42, חלק מהן ילדו אפילו רק בשבוע 43+!

כיום, מתחילים הרבה פעמים ללחוץ נשים לעשות זרז כבר בסוף שבוע 41 – זה אומר שיותר מ 10% מהנשים צפויות לעבור לידה שמתחילה בזירוז ועשויה להיות ארוכה ומסובכת יותר עם סיכוי גדול יותר לסיים בקיסרי, כשבאופן טבעי הן אפילו לא היו קרובות אולי לתאריך הלידה טבעי להן.
שימו לב – גם אם יש לכן כבר מחיקה משמעותית של צוואר הרחם, אם יש לכן במוניטור צירים ואפילו אם יש לכן גם כמה סנטימטרים של פתיחה – זה לא אומר שהגוף שלכן בשל ללידה ולא אומר שזירוז מלאכותי יפעל בקלות.
עד שאתן אינכן מרגישות סימנים ניכרים ללידה כמו צירים, כנראה שעוד לא הגיע הזמן של הגוף שלכן.

אבל מה עם כל הסיכונים?
‎‎מכיוון שאיני רופאה ואיני יכולה לקחת אחריות רפואית על מצבה של כל אשה חשוב לי להבהיר:
מידע זה אינו מהווה ייעוץ רפואי או מקור מוסמך והנך האחראית הבלעדית על החלטותייך.
המידע שפה נאסף ממקורות שמצאתי באינטרנט ובהתייעצות עם נשות מקצוע שונות.
הממסד הרפואי יזהיר אותך ממגוון סיכונים בהמשך ההריון אחרי שבוע 41 או 42. אני אמנה פה את הסיכונים ומה חשוב שתדעי לגביהם:

• הזדקנות שליה  או אי ספיקת שלייה– מדובר בהסתיידות (חסימה של כלי דם בשלייה) שמפחיתה את זרימת הדם לעובר ולפיכך את האספקה החיונית לו לגדילה ובמקרים חמורים יותר גם לחמצן.
  אכן, ככל שההריון נמשך יותר זמן, יש יותר סיכוי שהשליה תזדקן.
  אבחון של שליה זקנה נעשה באולטראסאונד שבו רואים את זרימת הדם בשליה וגם במידה ורואים ירידה בקצב הגדילה של התינוק בתוך הרחם.
  צריך לזכור שבאופן טבעי זה נורמלי שקצב הגדילה של התינוק יורד לאחר שבוע 40 וכל עוד המשקל הכללי והדופק תקין ואין סימנים שהשליה לא מתפקדת – ירידה בקצב הגדילה בפני עצמו בשלב זה לא צריך להדאיג אותנו.
  הזדקנות שליה יכולה להופיע גם בשבועות מוקדמים יותר באופן טבעי אצל חלק מהנשים מסיבות שונות. לעיתים זה גורם ללידה באופן טבעי.
  בחלק מהמקרים, בהם ברורה הזדקנות השליה באופן משמעותי, כדאי יהיה לזרז את הלידה על מנת לא ליצור מצב שהתינוק לא מקבל הזנה מספיקה ברחם וכדי לא להגיע למצב שבזמן הלידה, כשהתינוק זקוק לאספקת חמצן טובה במיוחד, השלייה כבר תהיה מנוונת מדי.
• מיעוט מי שפיר – הוא בדרך כלל סימן נוסף שיכול להיות להזדקנות השליה. בנוסף הוא יכול להיות סימן למומים בעובר. סיבה נוספת הוא שתייה מועטה ולכן חשוב מאוד לשתות הרבה בשעות שלפני בדיקת מי שפיר ובמידה והכמות נמוכה, לשתות מים ואז להבדק שוב לאחר כמה זמן.
  מיעוט משמעותי של מי שפיר הוא מתחת למידה 5.
  מיעוט מים יכול להופיע גם בשבוע מוקדם יותר ובמצב של מיעוט אמיתי יש הצדקה להתחיל זירוז מכיוון שלאורך זמן התינוק יכול להיות במצוקה.
• משקל עובר גבוה – ככל שההריון מתמשך, יש סיכוי גדול יותר שהתינוק שלך יחשב גדול.
  בעקרון הגדרת תינוק גדול בישראל היא מעל 4 ק"ג.
  בקשר להערכות המשקל צריך לזכור כמה דברים:
  חלק גדול מהנשים יכולות ללדת תינוקות מעל 4 ק"ג ובלידות שהן לא בהכרח קשות יותר או ארוכות יותר מתינוק רגיל.
  חלק מאתנו נשים גדולות יותר, גבוהות יותר ורחבות יותר – במצב כזה אך טבעי שהתינוקות שלנו יוולדו גדולים יותר.
  חלק מהתינוקות פשוט ארוכים יותר ולכן המשקל שלהם גדול אבל גודל הראש שלהם לא גדול יותר וזה מה שחשוב.
  מבחינה בריאותית, רצוי יותר לנסות ללדת בלידה רגילה ובמקרה הצורך ללכת לניתוח ולא להתחיל לידה בניתוח יזום.
  יהיה לנו קל יותר בד"כ ללדת תינוק גדול יותר בלידה שהתחילה במועד ומתפתחת בקלות מאשר בלידה עם זירוז שעלולה להיות קשה יותר לגוף שלנו, ויש סיכוי גדול יותר שתתקיים עם משככי כאבים ועם מגבלה לתנועה.
  הטעויות בהערכת המשקל הן באופן מוצהר בטווח של כ 10% למעלה או למטה (מה שמגיע גם ל 400 גרם במצב כזה) ואני מכירה מקרים רבים שטווח הטעות היה קרוב לקילו.
• בשלות יתר של העובר-עצירת ההתפתחות  – בעקבות תפקוד פחות של השליה יכולים להיות מצבים בהם התינוק מפסיק לגדול, מתחיל לנצל את מלאי השומן שלו, ציפורניו מתארכות ויש סיכוי גדול יותר למים מקוניאליים. במידה וישנם סימנים ברורים לבשלות יתר של העובר – זוהי סיבה מוצדקת לזירוז כי תנאי המחייה שלו ברחם עלולים להיות לא מספיק טובים ולהמשיך להתדרדר.
• תמותה תוך רחמית – אין ספק שזה הדבר המפחיד ביותר.
  צריך לדעת שתמותה תוך רחמית היא תופעה עצובה מאוד שקיימת בכל שלבי ההריון.
  יש אחוז גדול יותר שלה במקרים בהם אובחנה הזדקנות שליה, מיעוט מי שפיר או פיגור בגדילה התוך רחמית.
  אם לא קיימים סימנים אובייקטיביים לסיכון (אין פיגור גדילה, השליה מתפקדת, כמות המים תקינים, דופק תקין ואמא בריאה) – יש עליה קטנה  בסיכון החל מסוף שבוע 41.  במהלך שבוע 43 מצאתי נתונים שונים שנעים בין עלייה קלה מאוד לעליה של פי 1.5 (זה עדיין נשאר מספרים קטנים).
  כשהשבוע מתקדם צריך להיות מעקב טוב יותר על מצב התינוק וזיהוי של מקרים בהם יש בשלות יתר של התינוק (כ10%) שבהם יש צורך אמיתי בזירוז.

האחריות שלכם כהורים היא לעקוב ולדעת מה המצב האמיתי והאובייקטיבי שלכם ולא רק מה הסטטיסטיקה הכללית.
במידה ותפקוד השליה תקין, כמות המים תקינה, העובר ממשיך להתפתח היטב, דופק העובר תקין, היולדת מרגישה היטב – הסיכונים שלכם באופן אובייקטיבי קטנים בהרבה מאשר הסיכונים הסטטיסטיים הכלליים.

סיבות להבדלים באורך ההריון בין נשים שונות או לתאריך משוער לא מדויק
אולי תהית למה עוד לא ילדת.
כנראה שאף פעם לא נדע וחלק מהסיבות הן פשוט כי ככה התאים לגוף שלך ולתינוק, אבל ישנם כמה גורמים שיכולים אולי להשפיע על כך:

• מה אורך המחזור שלך? יש הבדל גדול באורך המחזור החודשי בין נשים שונות. אצל חלק מהנשים אורכו רק 21 יום ואצל חלקן אפילו 35 יום. מספר הימים מהביוץ ועד לווסת הם כמעט באופן אחיד 14 יום. דבר זה אומר שמי שהמחזור שלה הוא 21 יום התעברה ביום ה7 לאחר הווסת ומי שהמחזור שלה הוא 35 יום התעברה ביום ה 21 אחרי הווסת שלה – זהו פער של שבועיים באורך ההריון בין נשים שונות ושמוסיף או מוריד עד שבוע מתאריך הלידה המשוער הרשמי. כך שאצל חלק מהנשים, סוף שבוע 40 הוא בפועל בעצם רק סוף שבוע 39 ויש לך עוד שבוע שלם שאת יכולה ללדת בו בשקט בידיעה שבעצם את עדיין לחלוטין בטווח ה"נורמלי".
• האם את יודעת בוודאות את תאריך הווסת האחרונה? אם לא, לא בטוח שהתאריך המשוער שלך מדויק.
• האם את יודעת את היום בו התעברת? חלק מאתנו יודעות במדויק מתי היה יום העיבור (למשל אם לא קיימת יחסי מין נוספים באותו השבוע, אם היו לך תחושות ברורות מיד לאחר מכן או בדרכים נסתרות נוספות שיש לחלק מהנשים). אם כן, צריך לוודא שהוא תואם לתאריך המשוער לפי האולטראסאונד. לעיתים, הרופא מתקן את תאריך הלידה המשוער לפי מה שהוא רואה באולטראסאונד אבל זה אינו תואם למה שאת יודעת על תאריך ההתעברות שלך ולכן כנראה שהרופא טועה ואת צודקת.
• באיזה שבוע עשית את האולטראסאונד הראשון? קביעת גיל הריון מדויק אפשרית רק עד שבוע 7-8 להריון. לאחר מכן ישנן טעויות הנובעות מהבדלים בקצב הגדילה בין עוברים שונים. כלומר, אם עשית את האולטראסאונד הראשון לאחר שבוע 8 וככל שעשית אותו מאוחר יותר, כך גדלים הסיכויים שהרופא "תיקן" את תאריך הלידה מהתבססות על וסת אחרונה להתבססות על גודל העובר באולטראסאונד – מה שאומר שאולי התאריך שהוא קובע לא באמת נכון.
• האם זה הריון ראשון שלך? ישנן טענות שבלידה הראשונה נשים רבות יותר יולדות לאחר תאריך הלידה המשוער ושאורך ההריון הממוצע בלידה ראשונה הוא בכלל 41+1 שבועות.
• מוצא גזעי – ישנן עדויות שלנשים מגזעים שונים יש אורכי הריון ממוצע שונה. למשל, נראה שנשים ממוצא אפריקאי יולדות בשבועות מוקדמים יותר ולרוב לא מגיעות לשבוע 40, נשים מאזור המזרח התיכון, אירופה ודרום אמריקה יולדות קרוב לסוף שבוע 40 ונשים ממדינות קרות מאוד כמו נשים טטאריות או אינואיטיות (אסקימואיות) יולדות בשבועות מאוחרים ואפילו אחרי שבוע 42.
  אולי זה הגיוני אבולוציונית כי נשים אפריקאיות נחשבות עם אגן צר במיוחד ויתקשו ללדת תינוקות גדולים יותר או מכיוון שבאפריקה חם ואין צורך שהתינוק יצא עטוף בכל כך הרבה שומן, לעומת תינוקות במדינות קרות מאוד שצריכים לצאת כשהם שמנים ומרופדים יותר. (תודה ללירי יער על המידע הזה)
• גנטיקה – אם אמא שלך, דודותייך או אחיותייך הגיע עד סוף שבוע 42. סיכוי טוב שגם את תלדי רק בשבוע מתקדם.

מסוף שבוע 40 חשוב לעשות מעקב קפדני יותר של מוניטור ואולטראסאונד ולעקוב בעצמך אחרי תנועות עובר.
במידה והכל תקין, את יכולה לחכות בסבלנות לפחות עד סוף שבוע 42. במידה ולא ילדת עד סוף שבוע 42, את צריכה לחשוב ולהחליט בעצמך כיצד את רוצה לנהוג.
ניתן להתחיל לעשות זירוזים טבעיים בשלב זה או קצת לפניו – טיפולים יעילים יכולים להיות מהשיאצו, הדיקור, הרפלקסולוגיה וההומיאופתיה. אבל אין לצפות שזה יפעיל את הלידה באופן מיידי. אם הגוף אינו בשל יכול להיות שלא תהיה שום השפעה. בכל אופן, יש לרוב צורך ביותר מטיפול אחד.
ניתן לקנות כמוסות של שמן נר הלילה, לנקב בהן חור ולהחדיר לנרתיק (להתייעץ קודם עם אשת מקצוע). זה אמור לעזור להבשלת צוואר הרחם.
אני לא ממליצה על שמן קיק – הוא יכול לגרום להתייבשות ולהתשה וזה לא מצב טוב לתחילת לידה.
אם את מעוניינת את יכולה ללכת על הצד הבטוח – להסכים לאשפוז אבל לחכות עם הזירוזים. כך את יכולה לעשות מוניטור כל כמה שעות על מנת שכולם יהיו בטוחים שהתינוק חש בטוב ולזהות מצוקה בשלב מוקדם אם מתפתחת כזאת. הקושי הוא שקשה יותר להעביר זמן בסבלנות בבית החולים ושקשה יותר לעמוד ככה בלחץ לזירוז (למרות ההגיון ההפוך כי יש פחות סיכון אם את כבר שם).
אפשר לבקש מהרופא שיעשה לך סטריפינג – הסטריפינג, הוא אמצעי זירוז על ידי גירוי הקרומים של צוואר הרחם – נעשה בבדיקה וגינלית. פעולה קצרה אבל בד"כ כואבת ולא נעימה. היתרון הוא שזה לא זירוז כימי ואין הכרח להמשיך משם אם זה לא עובד. ניתן לעשות את הסטריפינג וללכת הביתה. ההשפעה לעיתים לוקחת 24-48 שעות ולעיתים גם לא תהיה שום השפעה.
גירוי צוואר הרחם יכול לגרום להפרשה של פרוסטגלנדינים, ריכוך הצוואר ולעיתים אף לצירים.
החסרון הוא סיכון לדימום קטן שעשוי להחשב על ידי הרופאים חשש להפרדות שליה ולגרום ללחץ מיותר. אם הדימום הוא קטן וקורה מיד לאחר הסטריפינג סביר להניח שזה העניין או שזה הפקק הרירי. אם זה רק טפטוף ולא זרימה מתמשכת, את מרגישה תנועות תקינות, רוב הסיכויים שזה שום דבר ואין צורך להלחץ.
וכמובן שאת יכולה להחליט שאת מרגישה הכי בטוח ללכת עם המלצת הרופאים ולזרז את הלידה באופן מלאכותי.
כל החלטה שתקבלי היא החלטה טובה במידה והחלטת אותה מתוך ידע והבנה אמיתית של המצב, מתוך מוכנות לקחת אחריות ומתוך הקשבה לעצמך.

אם את מה"מאחרות" אולי תרצי לקרוא כמה סיפורים של נשים ש"עשו את זה" וילדו אחרי סוף שבוע 42 (ואני מכירה באופן אישי שתיים שילדו בסוף שבוע 42+5 ואפילו בשבוע 43+).
סיפור לידה
סיפורים ועצות מאתר באופן טבעי

יש לך שאלות נוספות בנושא? את מתקרבת לסוף שבוע 42 ואין סימן לצירים? הרופאים לוחצים עלייך? ילדת בעצמך אחרי שבוע 42 ואת רוצה לספר מנסיונך? אם אתם רוצים להתייעץ איתי לגבי הריון עודף, הריון אחרי שבוע 40 ויותר אתם מוזמנים לפנות אלי.