לידה עם דולה

סיפור לידה שליוויתי ונכתב מנקודת מבטי כדולה על הלידה. "בואי איתי יחד בואי מתוך הפחד כי את, גם את חלק משער הרחמים." בפעם הראשונה שנפגשנו, עוד לפני שפנתה אלי טלפונית לקבוע פגישה רשמית היא הצהירה ש"יש לה פחדים נוראיים מהלידה. טראומה". זו לידה רביעית. זו לא פעם ראשונה שמגיעות אלי נשים בלידות שלישיות ורביעיות

אם היינו יודעות כמה כוחות יש לנו. התחלה  06:30 היא מתקשרת בדיוק אחרי שהתעוררתי, היתה ירידת מים. עוד אין צירים. נוסעים לפוריה. אני מתכננת את היום מחדש. צריכה להערך לכך שאסע באמצע היום. אי אפשר לדעת אם הצירים יתחילו בקרוב או שיש עוד זמן 08:00 המים קצת מקוניאלים, אין צירים, רוצים לתת לה זירוז.

תודה לרוית שעשתה אצלי את קורס ההכנה ללידת תאומים שהסכימה לשתף אותנו בסיפור הלידה המרגש שלה על לידת תאומים רגילה. נתחיל מהסוף, הריון תאומים מונו בי, בשמירת הריון מחודש שישי וחצי, ילדתי ביום שני בערב (19/10/15, יום הנישואים הראשון של בעלי ושלי), שבוע 37+3 , בלידה וגינאלית שני תינוקות מהממים במשקל 2615 רועי /  1920 ליאור.

סיפור הלידה של טל מנקודת המבט שלי, הדולה (פרטים אישיים טושטשו). (נכתב מהזכרון ולכן יכולים להיות אי דיוקים בפרטים אבל ככה אני כנראה אזכור את הלידה שלכם).  יום שני, בצהריים,  את מתקשרת לדווח שיש צירים חלשים במרווחים של בערך רבע שעה. את בשבוע 36+5, בדיוק כמו בלידה הקודמת. בדיעבד, נראה אולי בדקת האם זה יהיה

*למען הפרטיות שיניתי את השמות. כל השאר, כפי שנשלח אלי.  רצינו את נעמה ללידה של תום כי בלידה (הקודמת) של טליה סיימנו בתחושה חמצמצה. בסה"כ טליה נולדה בריאה לאחר כמה שעות של צירים. אבל הדרך הייתה מלווה בכמה אכזבות: הצוות בבי"ח לא הצליח לתת לנו תמיד תחושה מכבדת, החלטות מסוימות נלקחו ללא התייעצות מלאה – כמו