לידה שלישית – בדרך שונה

היא הגיעה אלי דרך האינטרנט ולמרות שהיא גרה קצת רחוק – ידעתי שיהיה ביננו חיבור טוב.

היא תמיד רצתה לידה טבעית, קראה ספרים, ראתה סרטים.
הלידה ראשונה היתה  מאוד ארוכה והתערבותית ונגמרה בניתוח.

בלידה השניה, היא התעקשה על לידה רגילה, אבל שוב הלידה היתה מאוד ארוכה, היא לקחה אפידורל בשלב מוקדם וסיימה בואקום.
עכשיו היא שוב בהריון, נחושה שאפשר ללדת גם אחרת.

היא מספרת שבלידות הקודמות – כשהיו לה צירים, הרגישה שהיא עסוקה בלהעלים או לעצור את הצירים.
דיברנו הרבה על המאבק הפנימי שיש בלידה מול הצירים – על כך שכשאנחנו עוצרות אותם, הלידה מתארכת, הצירים לא מצליחים לקדם.
על הצורך להסכים לשחרר, להכנע לצירים, לאפשר להם לעבוד, לרצות אותם.

היא אמרה שהפעם היא רוצה לצעוק בלידה.

מהנסיון שלי, בליווי של לידות שלישיות – יש דברים שחלק מאתנו לא יוכלו לקבל בלידה הראשונה, השנים נותנות בנו הרבה חכמה.
לא היה לי ספק שהיא מגיעה ללידה הזאת שונה.

היא מתקשרת אלי ב 03:45 שיש צירים טובים כל 7-8 דקות.
כשאני מגיעה היא במקלחת, נשענת וגונחת – זה נשמע מצוין.
מתי צריך לעבור לבית חולים?
עוד לא, בית החולים קרוב ואני יודעת שאנחנו יכולים להעביר עוד כמה צירים טובים בבית בתנאים אידיאליים. יכולה לתת לה את הבטחון שהכל בסדר.

בצירים היא משמיעה קולות, בינהם היא נחה – היא מרגישה מסטולית (מההורמונים) ואני יודעת שהכל הולך נפלא.
תנוחות, אמבטיה והרבה מסג'ים טובים שלי ושל בן הזוג.

 אחרי האמבטיה – הצירים פתאום ארוכים יותר, חזקים יותר.

זה הזמן לנסוע.
בדרך – אני מבקשת שתאמין לי הלידה הזאת תקרה מהר.
הגענו.
הפתיחה 4 ס"מ – אבל גם לצוות ברור שזה טס.
היא מרגישה שבצירים היא חייבת לעמוד ולא מעניין אותך אף אחד. אני מנחה אותה איך להעזר בבן זוג ולא מפסיקה את המסג'.
כשהכאב גובר, היא נבהלת מהעוצמה של הגוף, מהכאב, ומבקשת אפידורל.
אבל הלידה מתקדמת במהירות והיא לא מספיקה – ואני יודעת שלמרות שעכשיו זה מפחיד, היא כל כך תשמח על זה בסוף, זה מה שהיא חלמה עליו.
תוך זמן קצר, הפתיחה מלאה – הגוף לוחץ בלי בכלל לשאול אותה, המילדת בקושי מספיקה לשים את הכפפות והיא מקבלת את התינוקת לידיה מאושרת כל כך. גאה כל כך.

איזה שינוי היא עשתה עם עצמה – איזו חווית לידה שונה.