לידה ללא כאבים?

הכאב בלידה – הוא בד"כ הדבר העיקרי שמעסיק את מחשבותינו לקראת הלידה.
האם יכולה להיות לידה ללא כאבים? האם הכאב בלידה מסוכן? איך מתמודדים עם הכאב בלידה?

בחיים שלנו הכאב מפורש לרוב כדבר רע, לא רצוי, שצריך להעלים.

הכאב בד"כ מעיד על מחלה, בעיה, פציעה או סכנה ובאמת דורש טיפול ואם אפשר למנוע אותו מראש, מה טוב.

אנחנו לא אוהבות שכואב לנו.

בעצם, יש זמנים בהם אנחנו בהחלט מקבלות כאב כחלק ממשהו טוב. רוצות דוגמא?
טרק בהרי נפאל.
מי מכן שאוהבת לטייל או שעשתה טיול גדול בחו"ל תבין בוודאי על מה אני מדברת.
אין להשוות בין החוויה של עליה בהר, טיפוס מאומץ, מאתגר, השרירים עובדים, מזיעים, הכתפיים כבר כואבות מהמשקל של התיק ובסוף –
מגיעים לפסגה והנוף נפרש מלמטה – איזו תחושת אושר וסיפוק.
הרי הָיינו יכולות לבחור לנסוע עם רכב ישר לנקודת הפסגה ולהשקיף על אותו הנוף – זה פשוט לא היה אותו הדבר.

במידה מסוימת זה נכון גם לגבי ההבדל בין לקבל 100 במבחן בזכות לימודים מאומצים
לבין אותו הציון שהגיע בגלל שמישהו הדליף לכם את התשובות – תחושת ההישג והשמחה לא יהיו דומות.

אז בוא נתחיל רגע מלשבור את המשוואה של כאב=סבל. כאב,
במצבים מסוימים יכול להיות תחושה עוצמתית שהיא חלק ממשהו משמעותי, שמח ומספק.

הרבה פעמים אנחנו מתייחסות אל הכאב בלידה כרע הכרחי שהמטרה היא להעלים אותו במידת האפשר.
כמובן שנשמח להיות מאלו שהצירים שלהן מרגישים כמו התכווצויות קלות יותר מאשר כאבים
או להרגיש תחושת לחץ קלה ולגלות שהתינוק מגיע,
ויחד עם זאת –  גיליתי שהכאב מביא איתו כמה "מתנות" חשובות ללידה שלנו וזה גורם לי להסתכל על הכל אחרת.

אז מה המשמעות של הכאב? למה הוא חלק מהלידה?

אפשר למצוא לכאב המון אפשרויות אבל הנה כמה טובות במיוחד בעיני:

1. הכאב – הוא שמניע אותנו לזוז

   , לשנות תנוחה ולעזור לעובר/ית שלנו בדרכם. האתגר הגדול בדרכו של התינוק שלנו להיוולד היא הצורך להתברג בתוך המעבר הצר הזה שהוא האגן שלנו.
   הם יכולים לעשות את זה אבל זקוקים לעזרה – תנועה שלנו ושינויי תנוחה עוזרים מאוד לעובר להצליח למצוא זוית מתאימה,
   להיכנס, להתברג ולעזור לו לעבור.
   בלידה שבה היולדת לא זזה – יש סיכוי גדול יותר שהלידה תתארך
   ושהעובר לא יצליח להכנס נכון ולעבור באגן וכך מעלה את הסיכוי גם לצורך בואקום או בניתוח קיסרי.
   הכאב הוא שגורם לרוב הנשים, להתפתל, להזיז את האגן, לנסות כל פעם תנוחה אחרת ובכך בעצם לעזור מאוד ללידה.
   אחד החסרונות הגדולים של האפידורל הוא שכשהכאב נעלם אנחנו לא "שומעות" יותר את הגוף שלנו
   שמבקש מאתנו לזוז ומשאירות את כל העבודה לעובר שלנו.

2. הכאב בלידה גורם לגוף שלנו להפריש הורמון שנקרא "אנדורפין".

   האנדורפין הוא משכך הכאבים הטבעי של הגוף ומופרש יותר ויותר ככל שעוצמת המאמץ והכאב עולה.
   זה אותו ההורומון שגורם לנו להרגיש תחושה פיזית טובה והָיי אחרי שאנחנו עוסקים בספורט –
   מה שגורם לנו להנות בחדר הכושר ולחלק מהספורטאים אפילו ממש גורם להתמכרות.
   כלומר, השפעתו חזקה מאוד.
   הוא מפחית את הכאב, משכיח את הרעב, העייפות והדאגות ופשוט גורם להָיי.
   גם בלידה זה עובד בצורה מאוד דומה.
   כשהכאב עולה בהדרגה עולה איתו גם רמת האנדורפין
   והקטע הכי טוב – כשהכאב נגמר באופן פתאומי לאחר שהעובר יוצא –
   הרמה של האנדורפינים נשארת מאוד גבוהה ואפילו עולה עוד קצת
   וזה בדיוק מה שגורם לנשים אחרי לידה להרגיש לפעמים תחושת הָיי, שמחה עצומה, אושר והרגשה של עוצמה ורגיעה.
   התחושה הזאת תואמת לדבר המדהים שבאמת קרה עכשיו –
   את הבאת לעולם נפש חדשה. אם עברנו את הלידה ללא כאב – רמת ההורמון תהיה נמוכה בהרבה ולא תייצר את אותה התחושה.
   כמובן שנשמח ונהיה מאושרות אבל זה לא יהיה אותו הדבר.

3. הכאב בלידה הוא תחושה חזקה שתואמת לעוצמת האירוע, למשמעות ולשינוי הגדול שהלידה מהווה.

   עם כל ההבדלות הראויות אפשר להשוות את העוצמה לצד השני של מחזור החיים – לאובדן של אדם יקר לנו.
   ככה סתם, כמובן שאנחנו לא אוהבים להרגיש עצב ואובדן,
   אבל מצד שני, לא הָיינו רוצים לעבור את הפרידה מאדם יקר שנפטר בלי להרגיש שום דבר.
   האם זה מתאים לך לוותר על "להרגיש" את הלידה, את עוצמת הכאב, ההתמודדות והקרבה שיש בני זוג בתהליך הלידה?

יש עוד משמעויות רבות שכל אחת יכולה למצוא ולבחור לעצמה.

אני לא יודעת אם התחברת למשמעויות שמצאתי אני.
היום יש בידייך את הבחירה להעלים במידה כזאת או אחרת את הכאב מהלידה עצמה בעזרת משככי כאבים ובבחירה בניתוח קיסרי
והאפשרויות פתוחות
ובכל זאת אני מקווה שחלקכן תסתכלו על הכאב שבלידה קצת אחרת עכשיו ומעצם זה- תעברו אותו עם יותר שמחה ופחות סבל.