להיות אמא זה לפעמים סיוט – זאת האמת, גם אם היא כואבת

לפעמים להיות אמא זה סיוט.
זאת האמת, גם אם היא כואבת.
לא כולן חוות את זה, גם מי שחווה את זה ככה, זה לא כל הזמן.
אבל לפעמים זה מרגיש ככה.

לפעמים כולם אומרים לך כמה התינוק שנולד לך הוא יפה וברור (אף פעם לא בדיוק הבנתי מה זה אומר…) ובעינייך הוא גוש קטן, אדום, רטוב ומכוער,
לפעמים את תוהה מתי תבוא אמא שלו לקחת אותו,
לפעמים את יודעת שתעשי הכל בשבילו, תתני גם את חייך, אבל שאת עדיין לא אוהבת אותו,
לפעמים את רק רוצה הפסקה, של יום, של שעתיים, של 5 דקות, שבהם תוכלי לחשוב רק על עצמך, ולישון, ולאכול בשתי ידיים פנויות, ולהתקלח בשקט, ולא להיות אחראית על אף אחד, ולא להקשיב האם היא בוכה, ולא לקום באמצע ולעזוב הכל בשביל להרים אותה או להניק אותה.

לפעמים עוברות בך מחשבות חרטה, על זה שבכלל החלטת להיות אמא, או להיות שוב אמא,
לפעמים רק בא לך שהוא יפסיק לבכות,
ואת כועסת כשהוא שוב בוכה,

לפעמים את בודדה, ומפחדת מכל יום נוסף שאת הולכת להיות לבד בבית עם התינוקת הקטנה שלך, הבכי, החיתולים, הפליטות, הבקבוקים והשעות שלא נגמרות,

לפעמים את מרגישה שכולם המשיכו את חייהם ורק את נתקעת בעולם התינוקות הזה,

לרוב, את מתביישת שזה מה שאת חושבת, שזה מה שאת מרגישה,
את לא מבינה מה לא בסדר אתך, וחושבת שאת אדם רע,
את לא רוצה לשתף אף אחד, ומחייכת כשצריך ומעלה תמונות מתוקות לפייסבוק שמשדרות עוד חופשת לידה כיפית,
את חושבת מה יחשבו עלייך, ולמה אצל כולם זה כל כך פשוט ורק אצלך זה ככה.

להיות אמא זה לפעמים סיוט,
וזה לא קשור אלייך.
את אדם נפלא ואמא מעולה!

זה קשור לזה שאף אשה אחרי לידה לא אמורה להיות לבד

זה לא קרה בשום מקום בעולם, בשום תקופה בהיסטוריה, עד השנים האחרונות.
אשה אחרי לידה צריכה סביבה של אנשים, של נשים,
צריכה שמישהו יבשל בשבילה ויזמין אותה לאכול איתו בזמן שהוא מחזיק את התינוקת על הידיים ומאפשר לה רגע לעצמה,
צריכה שינקו ויכבסו ויעשו בשבילה קניות, כי לטפל בתינוק אחד קטן זה יכול להיות משרה מלאה.
צריכה שיקחו את התינוק לפעמים לטיול כשהוא בוכה, כדי שהיא תוכל לאסוף את הכוחות שלה ולהתמלא מחדש כדי שהיא תוכל להכיל אותו.

צריכה שיגידו לה שזה באמת לא פשוט ושמה שהיא מרגישה הוא משותף להרבה הרבה אמהות לפניה ואחריה ואין בה שום דבר לא בסדר.
צריכה שילמדו אותה מנסיון של אמהות אחרות על מה עוזר, ומה לא עוזר, ומה עוד אפשר לעשות ויבטיחו לה שגם זה יעבור.
צריכה שידברו איתה גם על דברים שלא קשורים למתי היה קקי והאם כבר היה גרפס וכמה פעמים היא ינקה, אלא על עצמה, ועל שטויות ועל החלומות שלה.
היא צריכה לצאת מהבית לנשום אויר ולראות את העולם, היא צריכה לשבת עם חברה ולשתות קפה.

התינוקות שלנו לא באים עם הוראות הפעלה,

לפעמים אנחנו פשוט צריכות ללמוד את התואר החשוב הזה שנקרא להיות אמא של התינוק שלנו, בדיוק כמו דברים אחרים בחיים שדורשים לימוד.
ועדיף ללמוד ממישהי עם ידע רחב וגישה שאתן מסכימות איתה. ללמוד על הנקה, ללמוד לזהות מתי זה רעב ומתי עייפות, ללמוד על דרכים לעזור להם להרדם, ועל מה עושים כשיש גזים, וללמוד להשתמש במנשא.

אנחנו לא עמידות לכל טלטלה

אנחנו צריכות מישהי שתעזור לנו להבין את עצמנו מחדש, מי אנחנו, מה חשוב לנו בחיים, מה טוב לנו, מה אנחנו רוצות, מה קשה לנו, מה עוזר לנו ומה זה אומר להיות אמא של מישהו.
מה זה אומר להיות אנחנו של היום.

דבר אחד בטוח – אנחנו לא אמורות להצליח לעשות את כל זה לבד.

הנשים והאנשים הכי חכמים וחזקים בעולם, יודעים דבר אחד פשוט שיכול לעזור לכולנו.
הן יודעות לבקש ולקבל עזרה. להקיף את עצמן באנשים שתומכים בהן. לשלם לאנשי מקצוע טובים שיקצרו להן תהליכים, שיקלו עליהן, שיעזרו להן לעשות קפיצות גדילה כאלה, כמו שהאמהות דורשת מאתנו.

לפעמים מספיק לשתף עוד נשים אחרות בתחושות ולגלות שאנחנו לא לבד.
לפעמים צריך לדאוג שיהיה איתי מישהו או מישהי בבית כל יום, לפחות כמה שעות. זאת יכולה להיות חברה או אחות או אמא וזאת יכולה להיות אשת מקצוע.
לפעמים אני צריכה לשלם למנקה ולקנות אוכל מוכן.
לפעמים אני צריכה לדאוג למדריכת הנקה ולמדריכת שפת התינוקות.
לפעמים אני צריכה לקבוע עם מטפלת או פסיכולוגית כדי שיהיה לי מקום בטוח להתפרק ולאסוף את עצמי מחדש ומישהי שתתמוך בי בתהליך של הגדילה.

כי למרות כל האתגרים, להיות אמא אחרי לידה יכול להיות חווה משמחת ונעימה ומחזקת ומהנה,
ולחלק מאתנו זה פשוט קורה, וברור לנו שזה ככה,
אבל לפעמים, צריך עזרה בשביל להפוך את הזמן הזה לכזה, וכל מה שזה דורש זה לוותר על השיפוטיות של עצמך על איזה אדם ואמא את, ולהקיף את עצמך בתמיכה ובעזרה.