פטריה וגינלית בהריון ובכלל – כלים למניעה והתמודדות

סובלת מגרד בנרתיק בהריון, יש לך פטריה ואת לא מצליחה להפטר ממנה?
הכתבה כוללת סיכום מפורט של המלצות לטיפול מגישות שונות

*ההמלצות המובאות כאן אינן מחליפות פניה לרופאה בעת הצורך לצורך אבחון וייעוץ.

הפטריה הוגינלית (שנמצאת לנו גם במערכת העיכול לרוב) היא פטריה מאוד נפוצה ומדובר על כך שרוב האוכלוסיה נושאת אותה.

לרוב אנחנו לא חשוב בה כי הפלורה הטבעית (הריפוד של "החיידקים הטובים" שיש לנו בנרתיק ובמערכת העיכול) מונעת ממנה לגעת ברירית ולפגוע בה. אנחנו מרגישות אותה רק כאשר היא עצמה מגיעה לרירית של הנרתיק. זה קורה מכמה סיבות:

1. פגיעה תרופתית או של המערכת החיסונית בפלורה הטבעית- טיפול אנטיביוטי למשל.
2. פגיעה בפלורה הטבעית עקב שימוש בסבונים אינטימיים למיניהם (אל תשתמשו בבקשה! מים וסבון רגיל הכי טובים לנרתיק!)
3. יובש בנרתיק עקב שימוש בהורמונים או בגלל גיל והגעה למנופאוזה
4. יחסי מין אינטנסיביים שלא התנקתן אחריהן (התנקות מבחינתי זה אפילו רק לעשות פיפי- השתן מנקה ומחטא את הפות והוא נקיון מספק- לכן לכו לעשות פיפי תמיד אחרי סקס. מי שיודעת שהיא רגישה רצוי גם להתקלח).
5. נראה שיש גם קשר בין פטריה ובין מצב נפשי ירוד, במיוחד אם יש עניינים רגשיים שקשורים למין או למיניות.
6. מערכת חיסון חלשה
7. הריון הוא גם גורם סיכון בגלל השינויים באיזונים הטבעיים של הגוף

בגלל הסיבות הרבות ומורכבות לפטריה וזה שהיא בכל מקרה כנראה תמשיך לחיות אצלנו בגוף, גם אם בצורה רדומה, גורמת לזה שלא תמיד קל לטפל או להפטר מפטריה.
לא תמיד אפשר לראות את הזיהום הפטרייתי (עד שהוא ממש חריף) ואין מה לעשות משטח.
פטריה את מרגישה. זה מדד טוב לדעת שהיא שם אם מגרד לך באופן בלתי נסבל.

פטריה בהריון לא מסוכנת לתינוק, אבל מעבר לאי הנוחות הרגילה, פטריה יכולה בסופו של דבר לגרום לרקמת העור להיות פחות בריאה ויותר רגישה ואולי להשפיע גם על היכולת שלה להתגמש בלידה באופן בריא וללא קרעים.

אפשר לחלק את ההתמודדות לשתיים:

1. מניעה
2. טיפול כשיש התפרצות של הזיהום הפטרייתי.

מניעה:

1. אפשר ללכת על האקסטרים ולהפסיק לאכול סוכר וקמח לבן – זה מה שהפטריה אוכלת. אם יש לך את תעצומות הנפש- מעולה. גמילה מסוכר וקמח לבן הן דבר חשוב מאוד לבריאות, גם בלי קשר לפטריה.
   אבל לרוב הנשים ההמלצה הזאת לא מעשית, בטח לא כפתרון מיידי.
2. אחרי כל קיום של יחסי מין לעשות פיפי ואם את מהרגישות אז ממש להתקלח.
3. לא להשתמש בסבונים אינטימיים! לשטוף את הפות ופתח הנרתיק בסבון ומים.
4. לא להשפריץ עם זרם מים חזק לתוך הנרתיק, לפחות לא באופן יומיומי.
5. יש סבון של שמן עץ התה שמאוד מומלץ לכך.
6. קיבלת טיפול אנטיביוטי? את חולה ומקבלת תרופות? תוסיפי לתזונה שלך פרו-ביוטיקה. זה מחזק את הפלורה הטבעית. הכי פשוט לקנות תוסף פרו-ביוטיקה (כזה שיש בו חיידקי אצידופילוס) ולקחת לפי ההוראות.
7. שימוש בקונדום מפחית התפרצות…
8. תגמלו משימוש בפדים ותחתוניות חד פעמיות – יש בפדים ובתחתוניות חומרים שמגבירים הפרשות, חומרי ריח והלבנה שפוגעים בפלורה הטבעית של הפות.
   תוכלי למצוא תחתוניות רב פעמיות מכותנה או מידע על "גמילה מתחתוניות" בגוגל. אחת מהאפשרויות הנוחות לזמן הוסת שמחליפה את הפדים הסינטטיים היא "גביעונית", שם למוצר סיליקון רב פעמי שמוחדר לנרתיק ואוסף את הדימום. אפשרות נוספת היא פדים רב פעמיים לזמן הוסת.

טיפול:

• אגיסטן – יש משחה ויש נרות. הטיפול המשולב הוא הכי טוב. קונות בבית מרקחת/סופר פארם ויש אריזה משולבת. 3 לילות את שמה נר אגיסטן. מורחת משחה כל פעם שמגרד. זה טוב ועוזר. בזמן שימוש בנרות אגיסטן ויומיים אחרי לא להשתמש בקונדום כי זה קורע את הקונדום.

זה הטיפול הקונבנציונלי. הוא טיפול בסימפטומים. הוא מוריד לפטריה את הראש ומשכיב אותה לישון עד הפעם הבאה.

טיפול אלטרנטיבי אבל אפקטיבי:

• שמן עץ התה-
  קונות בסופר פארם או בחנויות טבע. זהו שמן אתרי מאוד חריף. השימוש הוא כזה:
  תשימו לכן במקלחת קערה קטנה וחבילת צמר גפן. כל פעם שאתן עושות פיפי או כל פעם שהגירוד בלתי נסבל תשימו קצת מים בקערה ותטפטפו 7-8 טיפות של השמן למים. טיבלו צמר גפן בנוזל ונקו איתו את הפות ואת הכניסה לנרתיק כנמה שאתן יכולות פנימה. חזרו על הפעולה כמה שיותר פעמים.
  התחושה צריכה להיות כמו של לאכול מסטיק מנטה- מין קרירות קצת חריפה בנרתיק ובפות אבל לא יותר מדי – לפי התחושה תבינו כמה מים וכמה טיפות שמן לשים כל פעם.
  בנוסף טפטפו על התחתונים 7-8 טיפות.
  כל פעם שמתחיל גירוד תתחילו מיד עם הטיפול הזה ותסיימו אותו רק כשאתן מרגישות שהגירוד נפסק לגמרי.
  כמו כן יש סבון של שמן עץ התה (גם בחנויות טבע) שהוא די טוב. ועדיין בכל מקרה- הנרתיק ש/לנו לא זקוק להרבה סבון – זה מייבש אותו. באופן הטבעי שלו כאיבר לא סטרילי הוא יודע להגן על עצמו טוב.
• חומץ והיוגורט- הם טובים אבל לא מספיק. בחומץ וביוגורט יש חומצה שפוגעת בפטריה. בשמן עץ התה יש לה יותר אפקטיביות. היתרון של יוגורט הוא גם בקרירות שלו וגם בחיידקים הפרוביוטים שיש בו – אבל יש בו גם סוכר לרוב וכל מיני חומרים נוספים שלא טובים. אני פחות ממליצה למרות שזה יכול לעזור למי שמעוניינת.
• אם זאת פטריה חוזרת – כדאי לשקול טיפול מחזק מהרפואה האלטרנטיבית כמו דיקור למשל.
  בנוסף, אם את את מרגישה שיש באמת משהו רגשי-נפשי שקשור לפטריה, לאזור הנרתיק, ליחסי מין או למיניות בכלל, טיפול רגשי יכול לפעמים להיות חיוני.

הכתבה נכתבה בעזרתה הנדיבה  של ענבל פרח, אחות בעלת נסיון רב בטיפול בנשים הסובלות מפטריות וזיהומים וגינליים שחלקה איתי את המידע החשוב.